פרשנות מצטטת על מיכה ג:ט

שחת לו לא בניו מומם המום יקרא השחתה כמו שנאמר (ויקרא כב כה) כי משחתם בהם מום בם וכן וזובח משחת לה' (מלאכי א יד) יאמר כי מומם של ישראל שחת לצור עמו ונחלתו וקראם לא בניו כאשר יקראם בניו בעת רצון ואמר כי הם דור עקש ופתלתל כי העקשות הפך הישר כענין שנאמר (מיכה ג ט) ואת כל הישרה יעקשו והפתלתל הפך הצדיק ואחרי שהוא צדיק וישר והעם בהפך מזה אינם בניו אבל הם משחיתים לו ושיעור הכתוב שחת לו מומם את לא בניו דור עקש ופתלתל והנה הטעם שלא בא חסרון מעלתם מפועל הצור כי הוא תמים ולא יבוא בו חסרון לעולם אבל מומם הוא המשחית אותם לפני אביהם וטעם לא בניו כמו ואמרתי ללא עמי עמי אתה (הושע ב כה) וכן הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א) במי שאיננו אל וישבעו בלא אלהים (ירמיהו ה ז) או יאמר שחת לו מומם שאינם בניו כי הם דור עקש ופתלתל הפך ממנו:

דור עקש. עָקֹם וּמְעֻקָּל, כְּמוֹ "וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ" (מיכה ג'). וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה "חֻלְדָּה שֶׁשִּׁנֶּיהָ עֲקֻמּוֹת וַעֲקוּשׁוֹת":

ודיין לעירו. כדאיתא בשבת דף קל״ט תניא ר׳ יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל שנא׳ שמעו נא זאת וגו׳ (מיכה ג׳:ט׳) ע״ש באריכות ענין זה כנ״ל. ואא״מ הרבני הישיש נ״י דייק עוד הלשון דיין ולא אמר דיינים. ור״ל שדן יחידי ולזה הדיין מצוי טעות בדין כדאיתא פ״א פ״ד אל תהי דן יחידי ע״כ וכ׳ הטור בח״מ ריש סי׳ י׳ כי ברוב מו״מ של דיינים רבים ירד לעומקו ע״כ. עי׳ פ״ק דסנהד׳ ד״ה תד״ה כגון אנא מה שמתרצים על יחיד מומחה: