פרשנות מצטטת על מיכה ג:יא

וקוסם. כדאיתא נמי התם בשבת על האי קרא (במיכה ג׳:י״א) ראשיה בשוחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו בשביל כסף קוסמים. והמפרש כ׳ המכשף שמטעה ומדיח הבריות בקסמיו עי׳ נדרים ד׳ ל״ב:

22-23. ר' מאיר אומ' חלקם שאלו בפיהם. בבלי שבת נ"ו א', חולין קל"ג א'. ור' מאיר סובר שתבעו את המעשרות (שהיו לויים) בפיהם והיו דנים. וכן מפורש בירושלמי כאן פ"א ה"ד, ט"ז ע"ד (כתובות רפי"ג, ל"ה ע"ד): דריש שלש מקראות לשבח וכו', ולא הלכו בניו בדרכיו ויטו אחרי הבצע, שהיו נוטלין מעשר ודנין. ובב"ר הנ"ל בדפוסים: על ידי שהיו נוטלים את המעשר ודנין בו העלה עליהם הכתוב כאילו לקחו שוחד. ועיין מדרש שמואל פ"ז, ד', עמ' 26. ולעיל דמאי פ"ה ה"כ, עמ' 92 (ובמקבילות בירושלמי ובבבלי) אמרו על כהנים ולויים המסייעים בבית הגרנות: ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו (מיכה ג', י"א). ועיין בבלי כתובות ק"ה ב', וע"ז אמרו (מכות כ"ד א') מואס בבצע מעשקות (ישעי' ל"ג, ט"ו) כגון ר' ישמעאל בן אלישע, כלומר, שלא קיבל ראשית הגז, מפני שהנותן בא לדון לפניו. ולפיכך מובנים דברי הכתובים, שהרי לעיל בסמוך אמרו במקרא (ש"א ספ"ז): והלך מידי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל וגו' ותשבתו הרמתה כי שם ביתו וגו'. ודרשו (ברכות י' ב', נדרים ל"ה א'): כי שם ביתו כל מקום שהלך ביתו עמו, כלומר, שלא נהנה כלום מאחרים. ועיין ש"א י"ב, ג' ואילך ובבבלי נדרים ל"ח א' הנ"ל ובמדרש שמואל פי"ד, ט'. ברם "בניו לא הלכו בדרכיו", ולא די להם שנהנו מאחרים, אלא שתבעו את המעשרות בפיהם. ועיין ב"ר פפ"ה הנ"ל, עמ' 1046, שהביאו את מדות שמואל, ואח"כ הביאו את מעשי בניו, וכפירוש הנ"ל. ועיין בבלי שבת נ"ו א' (לעיל מן הברייתא שלנו) והעתקנו אותו להלן בסמוך. ועיין מ"ש להלן שו' 24–27, ד"ה ועיין ירושלמי.

מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט וְגוֹ'. רָאִיתִי בְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְקוֹם לִשְׁכַּת הַגָּזִית בִּיְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיְתָה "מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט". שָׁמָּה יִשְׁפְּטוּ רֶשַׁע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ", וְרָאִיתִי פֻרְעֲנוּתָם: