פרשנות מצטטת על מיכה ד:יד

[פח] לא תתגודדו, כמו ויתגודדו כמשפטם בחרבות והוא לעכו"ם וגם אסור למת דנכלל עם שריטה שכתוב ושרט לנפש שהוא רק למת וכ"ש גדידה שהוא בעומק וממה שבא בבנין התפעל למדו גם כונה שניה מענין גדודים ואגודות כמו למה תתגודדי בת גדוד (מיכה ד) ועיין יבמות (דף יג) ועמ"ש בפ' אמור (סי' יב) קדושים (סי' עה):

ודמעתה על לחיה. מהו על לחיה – על כהניה, כמש"נ ונתן לכהן הזרוע והלחיים^מה)ר"ל על בטול מצות מתנות כהונה וכמ"ש בסמוך פסוק ד' כהניה נאנחים שאין מי יתן להם מתנות כהונה. וטעם הדיוק עיין מש"כ באות הקודם., ד"א על לחיה – על גבוריה. כמש"נ (שופטים ט״ו:ט״ו) וימצא לחי חמור טריה^מו)בשמשון כתיב זה, ובה הראה גבורתו כמבואר בס' שופטים, ודריש מעין גז"ש מה לחי דהתם גבור אף לחי דהכא גבורים, והכונה דבוכה על גבוריה שהלכו בשבי כבפרשה הבאה, פסוק ג' בפ' השיב אחור ימינו, וטעם הדרשה כתבנו לעיל אות מ"ד., ד"א על לחיה – על שופטיה, כמש"נ (מיכה ד׳:י״ד) בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל^מז)ר"ל על שופטיה שנטרדו ממקומן, מלשכת הגזית, וגם ירדו מכבודם ומכבוד התורה, וכהוראת הפסוק שמביא. [מ"ר].

כי הכית את כל אויבי לחי. מכת בזיון היא כד"א (איכה ג׳:ל׳) יתן למכהו לחי, (מיכה ד׳:י״ד) בשבט יכו על הלחי, ומ"א מכת הפה כד"א (שמואל ב י״ז:כ״ג) ויצו אל ביתו ויחנק: