וְאַתָּ֞ה בֵּֽית־לֶ֣חֶם אֶפְרָ֗תָה צָעִיר֙ לִֽהְיוֹת֙ בְּאַלְפֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם מִימֵ֥י עוֹלָֽם׃
עץ יוסף
שבעה רועים וגו' ואלו הן כו'. רועים הם מנהיגים של הדור יהיו שבעה ודוד באמצע דוגמת מנהיגי עולם שהם שבעה כוכבי לכת והשמש באמצע, כמו שנאמר במלכות בית דוד (תהלים עב, יז) [לפני] (כי כ)שמש ינון וגו' וכמפורש לעיל מיניה (מיכה ה, א - ג) וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה וגו' מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל וגו' וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז ה' וגו' דהיינו שהוא יהיה העיקר בין מנהיגים הללו, וקראם רועים במקום מנהיגים כי ברובם מפורש שהיו רועים ממש בעולם הזה דוד רועה צאן אביו, יעקב צאן לבן, משה צאן יתרו, שת נאמר בו (בראשית ד, כה) כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין והבל היה רועה צאן (מהרש"א) ועיין בסוכה דף נ"ב, ב:
פירוש מהרז״ו
יהי שמו לעולם. וס"ד לפני שמש ינון שמו היינו שמו של משיח. כמ"ש איכה רבתי פסוק על אלה אני בוכיה דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו שנאמר לפני שמש ינון שמו. ושם במשיח מדבר כמ"ש בריש המזמור משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך. ובסוף המזמור יהי פסת בר בארץ וכו' יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. ומ"ש לפני שמש פירוש קודם שנברא השמש. ואף שהשמש נברא ברביעי. א"כ אפשר שמ"ש לפני שמש היינו בשלישי ויש לומר שכוונתו כמ"ש לקמן פר' זו סי' י"ד את השמים לרבות חמה ולבנה ומזלות שנבראו בראשון בכח וברביעי יצאו אל הפועל. א"כ מ"ש לפני שמש פי' לפני הבריאה כולה ע"פ מדה כ"ה דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא שהשמש בכלל כל הבריאה היתה וכאן יצאת ללמד על שמו של משיח שקודם לה. לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ששמו של משיח קודם לכל כלל הבריאה ובפר"א שם אחר שהביא ראיה זו לפני שמש. הביא עוד ראיה אחרת וז"ל כתוב אחד אומר ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה וכו' ומוצאותיו מקדם (ולשון הכתוב שם במיכה ה׳:א׳. ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך יצא לי להיות מושל בישראל ומוצאותיו מקדם מימי עולם) מקדם עד שלא נברא העולם. והיינו משיח צדקנו שבא מדוד שנקרא אפרתי בית לחם כמ"ש שמואל א' י"ז. ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה:
הכתב והקבלה
וימסרו מאלפי ישראל. היה ראוי לומר וימסרו מישראל, מהו מאלפי, ויתכן שאינו על סכום מנין כ"א על ענין חשיבות ומעלה דומה לאלופי אדום, ככבש אלוף (ירמיהו י״א:י״ט) דתרגומו בחיר, ומזה במשנה דמנחות, אלפא לסולת כלומר המעולה והמשובח, מלפנו מבהמות ארץ (איוב ל״ה:י״א) פירש"י חשבנו וגדלנו, ומזה צעיר להיות באלפי יהודה (מיכה ה׳:א׳) היה ראוי להיות הצעיר והקטן בחשובי מעלה שביהודה, וטעם וימסרו מאלפי ישראל, מאנשים החשובים והמובחרים, ושפיר הוסיף יונתן בן עוזיאל בתרגומו גוברין צדיקין, ואמרו בספרי מגיד הכתוב שהיו צדיקים וכשרים, איש פלוני וצדיק יצא למלחמה, וכדאמרי' בעלמא איש הירא מעבירות שבידו ואפי' מן הקלות אינו יוצא למלחמה: