פרשנות מצטטת על מיכה ה:ב

לָכֵ֣ן יִתְּנֵ֔ם עַד־עֵ֥ת יוֹלֵדָ֖ה יָלָ֑דָה וְיֶ֣תֶר אֶחָ֔יו יְשׁוּב֖וּן עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

מחוקקי יהודה; קרני אור

[ז] רש"י והראב"ע מפרשים מלשון חיים, אך לדעת הראב״ע הוא תאר לשרה שכתב "כעת הזאת בשנה האחרת ושרה חיה כמו כה לחי", וכן פי׳ הרד״ק בתחלת דבריו, אולם לדעת רש"י ז"ל, היא בשורה לכל בית אברהם שיהיו חיים לשנה הבאה, ויהי' לדעתו מלת "חיה" שם המקרה מופשט מהמתואר כמו "חַיות" כי רוב שמות המקרה באים בל"נ, וכ״כ רש"י ז"ל בפי', כעת הזאת שתהא חיים לכם, שתהי' כולכם שלמים וקיימים", ולכוונה זאת תרגמו אונקלס ויוב"ע "דאתון קיימין" (רש״ד), והרשב"ם ז"ל פי׳ כעת חיה, כעת יולדת, דכתיב (מיכה ה ב) "עת יולדה ילדה, וכן בהלכה קרויה יולדת, כמו שאמרו "והחיה תנעול את הסנדל" (יומא עג ב) וכן פי' הרד"ק, ורנה״ו ביאר, ופי׳ כעת שתחל החיה להתעסק עם היושבת על המשבר באותו רגע אשוב אליך והנה בן וגו', ולא תצטרך לעזרת המילדת, ורב"ח פי' כעת חיה, כעת המבורר של יולדה, שהוא י"ב חדשים, שאין זמן ט׳ חדשים מבוררים לפעמים מקדים או מאחר, אבל הזמן שאינו שוהה ומתאחר יותר הוא י"ב חודש, והוא המבורר, והרלב"ג פי׳ שהזמן הנוכחי וההוה נקרא בלה"ק עת חיה, להבדילו מן הזמן העבר שכבר חלף ומת, ומהזמן העתיד שעדיין לא בא ולא נולד, ור״ל בשנה הבאה בעת הזאת ממש כעכשיו ולשרה בן:
שאל רבBookmarkShareCopy

רשב"ם

כעת חיה - כעת יולדת, דכתיב: עת יולדת ילדה. וכן בהלכה קרויה יולדת וקרוב לדבר כי חיות הנה כעין מילדת.
שאל רבBookmarkShareCopy

בן יהוידע

אֵין בֶּן דָּוִד בָּא, עַד שֶׁתִּפְשֹׁט מַלְכוּת רוֹמִי תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. הנה נודע שמכנה את אדום בשם ארם וצריך להבין על מה ועל מה זוכין אדום לכל הכבוד הזה?
ונראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (אליהו זוטא יט) יעקב ועשו בהיותם בבטן רבקה אמנו ע"ה חלק המזלות שלהם את העולמות ועשו לקח עולם הזה שישלוט בכולה אך לא מצינו שמלך בעולם הזה בכל? וכתבו הטעם איהו דאירע אנפשיה ברשעתו אשר עשה אחר לידתו ולכן לא שלט בכל! ונראה כדי לקיים החלוקה שחלק בימי העיבור במקצת זמן ניתן לאדום שהם בני עשו שליטה בכל העולם כולו תשעה חדשים כנגד תשעה חודשים שהיה בבטן כי רבקה אמנו ע"ה ילדתם אחר תשעה חודשים דכתיב (בראשית כה, כד) 'וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת'.
ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב (תהלים קג, טז- יז) 'כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ וְחֶסֶד הֳ' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים' והיינו כִּי רוּחַ זו ממשלת עשו עָבְרָה בּוֹ עברה לשון עיבור רוצה לומר תוקף שלו יהיה כנגד חדשי העיבור ואחר כך וְאֵינֶנּוּ יבולע מן העולם דכתיב (עובדיה א, יח) 'וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם' וְחֶסֶד הֳ' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו הם משיח בן דוד דאתי מלאה שנקראת עוֹלָם ומשיח בן יוסף דאתי מרחל שנקראת עוֹלָם בסוד (תהלים צ, ב) 'וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל' וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים אלו ישראל בני בנים של האבות שאז ישלטו הם בעולם.
ובזה יובן בס"ד (תהלים קמד, ד) 'אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר' אל תקרי אָדָם אלא אֱדוֹם אם תניח חולם ואל תקרי עוֹבֵר בצירי אלא עֻבַּר בפתח תחת בי"ת. ובזה יובן הכתוב במשלי (משלי כב, ח-ט) 'זוֹרֵעַ עַוְלָה יִקְצוֹר [יִקְצָר] אָוֶן וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל' רוצה לומר זוֹרֵעַ עַוְלָה זה עשו אבי אדום יִקְצָר אָוֶן וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ לשון עיבור ושבט רוצה לומר מלכות שלו שתהיה בתוקפה כנגד זמן העיבור יכלה ואחר שֶׁיִּכְלֶה זמן זה אז טוֹב עַיִן הוּא יעקב אבינו ע"ה שחי קמ"ז שנים כמנין 'טוֹב עַיִן' [147] הוּא יְבֹרָךְ שיקבל אז הברכות שברכו יצחק אבינו ע"ה שאלו זמן לקיחתם הוא לעתיד לבוא כנזכר בזוהר הקדוש יען כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ זו התורה שנקראת לחם לַדָּל למלכות שנקראת בשם דל כי קול יעקב בתורה גובר על עשו.
ובאופן אחר נראה לי בס"ד הטעם שתמשול תשעה חודשים כנגד תשעה ירחי לידה מפני כי עשו דר בבטן תשעה חודשים עם יעקב אבינו ע"ה ולא הזיקו ולכן יטול שכרו בזה השליטה, ולזה אמר (מיכה ה, ב) 'עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה' רוצה לומר יולדה רבקה אמנו ע"ה ילדה כי ילדה אחר תשעה חודשים. ונראה לי בס"ד כי תשעה חודשים אלו שישלטו בהם המה ר"ע יום, ובזה יובן בס"ד (תהלים ז, י) יִגְמָר נָא 'רַע' רְשָׁעִים ואז וּתְכוֹנֵן צַדִּיק הוא מלך המשיח או צדיק רמז לאות צד"י דמנצפ"ך שממנו תצמח הגאולה.
ובזה יובן בס"ד (ישעיה ט, ב) הִרְבִּיתָ הַגּוֹי לֹא [לוֹ] הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה כתיב לֹא באל"ף וקרינן לוֹ בוא"ו ודרשינן לתרווייהו כאלו כתיב לֹא לוֹ הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה אלא לנו כי בראותינו שנגדל כל כך ששלט בכל העולם אנחנו יודעים ושועתינו קרובה וכמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים ד, ח) 'נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ'.
שאל רבBookmarkShareCopy