אַ֣לְלַי לִ֗י כִּ֤י הָיִ֙יתִי֙ כְּאָסְפֵּי־קַ֔יִץ כְּעֹלְלֹ֖ת בָּצִ֑יר אֵין־אֶשְׁכּ֣וֹל לֶאֱכ֔וֹל בִּכּוּרָ֖ה אִוְּתָ֥ה נַפְשִֽׁי׃
תוספתא כפשוטה
3-4. הנודר מן הקיץ, אין אסור אלא מן התאנה בלבד. רבן שמעון בן גמליאל אומ' ענבים בכלל הקיץ. בבבלי ס"א ב': תניא הנודר מפירות הקיץ וכו', ענבים בכלל תאנים. מאי טעמא דת"ק קסבר תאנים מיקצצן בידא, ענבים לא מיקצצן בידא. רשב"ג סבר ענבים נמי כי מירדדן מיקצצן בידא. ובצפנת פענח פ"ט מה' נדרים הי"ב העיר על התוספתא ב"מ פ"ט ה"ה, ואף שם משמע שלרשב"ג דווקא תפוחים ורמונים אינם בכלל שדה קיץ, עיי"ש.
ולא מצאתי לא במקרא ולא במשנה וברייתות ולא בתלמוד "קיץ" אלא לתאנים בלבד,3במיכה ז', א': כאספי קיץ כעללות בציר. ובת"י כסיופי קיטא, כעוללן בתר בציר. ובתוספתא מעשרות פ"ג הי"ב, עמ' 240, ובמקבילות: אסיפת תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים וכו'. ובח"ב שם, סוף עמ' 704, כתבתי: ושמא אין אסיפת אלא סיפת וכו', כלומר העונה שלא נשארו בשדה אלא סייפות וכו'. ועכשיו נ"ל שאין "אסיפת תאנים" אלא "אספי קיץ" שבמיכה הנ"ל. ושמא במקומו של רשב"ג קראו אף לענבים "קיץ", ובנדרים הלכו אחר לשון בני אדם, והוא הדין לעניין מקח וממכר, עיין בירושלמי כאן רפ"ז, מ' ע"ב. ובירושלמי פ"ח ה"ה, מ"א ע"א: כלכלות. מה כלכלו' של תאיני', כלכלו' של ענבי' ? נישמעינה מן הדא. עד שיקפלו המקצועות. אית לך מימר מקצעות תאני' (ולא)4נ"ל למחוק את המלה "ולא", שכן "אית לך מימר" בירושלמי הוא בתמיה. מקצועו' ענבי' וכו'. ובבבלי ס"א ב': תנא כלכלה שאמרו כלכלה של תאנים ולא כלכלה של ענבים, ומיד בסמוך הביאו את הברייתא שלנו.
ולא מצאתי לא במקרא ולא במשנה וברייתות ולא בתלמוד "קיץ" אלא לתאנים בלבד,3במיכה ז', א': כאספי קיץ כעללות בציר. ובת"י כסיופי קיטא, כעוללן בתר בציר. ובתוספתא מעשרות פ"ג הי"ב, עמ' 240, ובמקבילות: אסיפת תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים וכו'. ובח"ב שם, סוף עמ' 704, כתבתי: ושמא אין אסיפת אלא סיפת וכו', כלומר העונה שלא נשארו בשדה אלא סייפות וכו'. ועכשיו נ"ל שאין "אסיפת תאנים" אלא "אספי קיץ" שבמיכה הנ"ל. ושמא במקומו של רשב"ג קראו אף לענבים "קיץ", ובנדרים הלכו אחר לשון בני אדם, והוא הדין לעניין מקח וממכר, עיין בירושלמי כאן רפ"ז, מ' ע"ב. ובירושלמי פ"ח ה"ה, מ"א ע"א: כלכלות. מה כלכלו' של תאיני', כלכלו' של ענבי' ? נישמעינה מן הדא. עד שיקפלו המקצועות. אית לך מימר מקצעות תאני' (ולא)4נ"ל למחוק את המלה "ולא", שכן "אית לך מימר" בירושלמי הוא בתמיה. מקצועו' ענבי' וכו'. ובבבלי ס"א ב': תנא כלכלה שאמרו כלכלה של תאנים ולא כלכלה של ענבים, ומיד בסמוך הביאו את הברייתא שלנו.
חידושי הרד״ל
(כב) סגולה. עמ"כ. וכן בלשון הילקוט כאן במאמר זה. ואפשר קריאת שם סגולה לסרח הוא כענין אשכול שקרא לצדיקים (כד"א מיכה ז) אן אשכול לאכול ובשלהי סוטה בטלו האשכולות) כי תרגום אשכול בלשון ירושלמי סגולה כמ"ש בערוך (וכ"ה בירושלמי פ"ז דפאה ההוא סגולה דבכרמך):