פרשנות מצטטת על מיכה ז:ה

באלפי. ענין שררה כמו אל תבטחו באלוף (לקמן ז):

אלא גאה לבו מלומר שירה. הכוונה שענין השירה הוא אם יצא מפחד וצער גדול שלא חשב שיעשה ה' לו כל כך חסד שיצילנו, אבל חזקיהו ברוב צדקתו לא נצטער כל כך שהיה בטוח שה' יצילנו ויוציאנו מהצרה, לכן כשניצל לא נתעורר לבו לשמוח כיון שלא פחד ברוב בטחונו על רוב צדקו ותורתו, וזה שאמר בעל המאמר אלא גאה לבו מלומר שירה, רצה לומר שהחזיק עצמו לצדיק גדול ובטח על צדקתו ותורתו שבודאי יצילנו ה', ולכן לא נתעורר לבו אחר ההצלה לומר שירה וכנזכר לעיל. אבל באמת לא יפה עשה בזה שבטח על רוב צדקתו כמו שכתוב (מיכה ז, ה) אל תבטחו באלוף, ואין הבטחה לצדיקים בעולם הזה, וכן אמרו חז"ל (אבות פרק ב, משנה ח) אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, ועיין עוד בסוף הסימן:

וי"ה קונטרין כו'... אשתכח: קנטורין הוא כמו קנטר של בנאי שהוא שבט ברזל כידוע דקיטורא כמו בכל קטורין של אביו וצר כל קטורין של ולד בדמות הנואף ר"ל כאן כללות כל הגבורות שהן מכונין בשבט ברזל כמ"ש בהקדמת הזוהר דף ו' ע"ב וירד אליו בשבט בדינא קשיא. ור"ל כללות ה' גבורות בעטפוי שקיעין ר"ל בערוותה. שכחות הגבורות עשו השקיעה שם בה כמו שהחסדים הוציאו את אמה שלו כן הגבורות עשו שקיעה שהן סוד הצמצום והשקיעה וכמ"ש באדרא רבא דף קמ"ב ע"א וכיון דאתפשט אמה דא אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן בשמאלא דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד וארשים בערייתה כסותאן דכל גופא דנוק' ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה לאצנעא אתר לההוא אמה דאיקרי חסד בגין לאתבסמא גבורה דא דכליל חמש גבוראן והאי חסד כליל בחמש חסדים חסד ימינא גבורה שמאלא אתבסם דא בדא ואקרי אדם כליל מתרין סטרוי כו': ואמר י' זעירא בגווה אשתכח - ר"ל בתוך ערייתה ש י' זעירא הוא יסודה בעטרת שלה כידוע וכמו שיו"ד אתגלי בפומיה דאמה כן הוא בה כידוע. ואמר בעטפוי ר"ל בחיקה כמו אשת חיקך (דברים י"ג) משוכבת חיקך (מיכה ז') ובחיקו תשכב (שמואל ב' י"ב) וכן באדרא רבא שם קורא שם כסותאן דכל גופא כנ"ל. וזהו שאמר וי"ה ר"ל כאן הוא צירוף מו' צרופים של יה"ו שא' הוא צירוף וי"ה והוא ו' דכורא ה' נוקבא י' זעירא בינתים: