פרשנות מצטטת על מלאכי א:ו

והבחינה הה' מפאת הכבוד והמורא אשר יש לבן אצל אביו וכמו שאמר (פ' יתרו) כבד את אביך ואת אמך. (פ' קדושי') איש אמו ואביו תיראו וכן ישראל חייבים בכבוד ובמורא לאביה' שבשמים ועליו התרעם הנביא (מלאכי א׳:ו׳) אם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי. ומשה רבינו אמר בשירת האזינו ברמזו לבחינות האלה הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך. הנה מכל אלה ה' הבחינות ראה אדון הנביאים להמשיל הש"י לישראל בתאר אב באמרו בנים אתם לה' אלהיכ'. ואמר כ"ז להגיד כי כאשר ישמור האדם דיני בית הבחירה והעבודות כמו שצווה ולא יתפתה לשום אדם. ויהי' איש אמונים עם הש"י. הנה אז יחשב לו לבן:

ולא קביל עליה למיתב ליה אמרין כמו דלא קביל עלוי מתיב ליה כן זרעתיה לא פסקה לעולם. כך צריך לומר (אות אמת). וכן הוא בירושלמי. ופירושו שלא קיבל רב הונא לשבת שם מענותנותו שנראה לו שאינו כדאי לישב אצל רבי חייא ובניו. אמרו ברקיע כמו שלא קבל עליו לשבת שם בענותנותו כן זרעו לא יפסוק לעולם, וניתן במקום אחר מהמערה. ומדה כנגד מדה הוא שכשם שנזהר בכבודם של רבי חייא ובניו כן יתקיים זרעו המכבדיו על דרך (מלאכי א, ו) בן יכבד אב (יפה מראה):

שים נא ידך תחת ירכי - וכן ביוסף כשנשבע ליעקב. כריתות ברית ושבועה של בן ועבד לאדוניו כך הייתה, שדומה ענין השעבוד. וכן כתב: בן יכבד אב ועבד אדוניו, אבל תקיעת כף אל כף, או כריתות ברית דבר לשנים ולעבור בין בתריו מצויה בשאר בני אדם.

יותם בן עוזיהו - צדיק היה ועניו יותר משאר מלכים וזכה בכיבוד אביו ועליו נאמר בן יכבד אב (מלאכי א׳:ו׳) שכל הימים שהיה אביו מצורע והוא היה שופט עם הארץ כדכתיב (מלכים ב טו) ויותם (בנו) שופט וגו' לא נטל עליו כתר מלכות בחייו וכל דינין שהיה דן אומרן בשם אביו: