הִנְנִ֨י גֹעֵ֤ר לָכֶם֙ אֶת־הַזֶּ֔רַע וְזֵרִ֤יתִי פֶ֙רֶשׁ֙ עַל־פְּנֵיכֶ֔ם פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם וְנָשָׂ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽיו׃
רשב"ם
משרת ענבים - פירש מנחם: ושרת את אחיו - והרי המ"ם, כמו מ"ם של מרמס ושל משמר, ושל משמן בשרו ירזה. ולא יתכן לשון שירות כי אם אצל עבודת בני אדם לאדוניהם. לכן אומר אני: שמשרת מחטופי למד פעל הוא מגזרת שרה, כמו מקנת כסף - מגזירת קנה ופרשתו אם כי לא נמצא במקרא נמצא בלשון התלמוד, נזיר ששרה פתו ביין. ואם בלשון המקרא, הרי מצינו בירמיה: אם לא שריתיך לטוב - ופירושו כמו: מישרא קיטרין שבדניאל, כלומר: פתחתיך מן האזיקים במעשה שהיה. ואמר שריתיך כמו: וזריתי פרש על פניכם - מגזרת זרה הלאה. אף כאן משרת ענבים - כל מה שנבדל ונופל מן הענבים, כאדם הנבדל וניתר מקשר הכבלים והזיקים שקשור בהם.
רד"ק
גערת גוים גערה הקשורה בלא בי"ת לשון השחתה, כמו גער חית קנה (תהלים סח לא); וכמו הנני גער לכם את הזרע (מלאכי ב ג); וכן גערת גוים זה.