פרשנות מצטטת על מלאכי ב:יז

שאין בו תוחלת. שהוא חלש שאם יעמוד כנגדו בכל כחו יוכל לנצחו. ובילקוט תהלים הגירסא שאין בו תועלת וכן לקמן בנמשל תועלת. והענין בזה שעד אברהם היה דעת הרשעים שאין לעמוד ולהלחם עם היצה"ר שמאחר שהש"י ברא אותו באדם וכחו חזק וקשה על האדם זהו רצונו של היוצר שישמעו ליצר הרע שיהיה הוא מנהיג הגוף. וכמ"ש מפורש מלאכי ב' כל עושי רע טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ. וע"כ לא נתנו דעתם כלל לעמוד כנגד היצר. ומי שהתעורר לעמוד כנגד היצר הוא החוטא והפושע ודנו אותו למיתה כמו שעשו לאברהם. וכענין חוקי סדום:

ויאמר דור המבול אל ה'. על שאין תיבת רוחי שייכת לתי' ידון כמ"ש בריש הסימן. ודורש ע"פ מדה י"ז שמפורש במקום אחר שהרשעים אומרים שאינו דורש מהם על מעשיהם הרעים וכמ"ש תהלים יו"ד מרום משפטיך מנגדו (שלא ידון) אמר בלבו לא תדרוש וכמ"ש בסוף מלאכי או איה אלהי המשפט א"כ מ"ש לא ידון בהכרח שרשעי דור המבול אמרו שלא ידון. ומ"ש ויאמר ה' לא ידון ע"כ פירושו ע"פ מדה ט' וי"ז ויאמר ה' אמרו הרשעים לא ידון וכך מצאתי באבות דר' נתן סוף פרק ל"ב בשם ר"מ וז"ל אמר הקב"ה אמרו דור המבול לא ידון. והרבה דעות של סימן זה מפורשים שם בשינוי שמות התנאים:

וְנִסְלַח לָהֶם. מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לְשׁוֹן סְלִיחָה בְּכֹהֵן הַמָּשׁוּחַ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן סְלִיחָה בְּקָהָל וְנָשִׂיא וְיָחִיד, פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן שֶׁלְּרֹב מַעֲלַת הַכֹּהֵן לֹא יִתְכַּפֵּר לְגַמְרֵי, כִּי מַלְאַךְ ה׳ צְבָאוֹת הוּא (מלאכי ב יז) וְגָדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשֹׁא, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיִתְחַנֵּן לֵאלֹהָיו. וּמהרי״א כָּתַב שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּחַטַּאת הַקָּהָל ״וְנִסְלַח לָהֶם״ קָאֵי עַל הַכֹּהֵן וְעַל הַקָּהָל, וְכוֹלְלָם יַחַד לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם חָטְאוּ בִּדְבַר הוֹרָאָה שֶׁהִתִּירוּ הָאָסוּר.