וְיָשַׁ֨ב מְצָרֵ֤ף וּמְטַהֵר֙ כֶּ֔סֶף וְטִהַ֤ר אֶת־בְּנֵֽי־לֵוִי֙ וְזִקַּ֣ק אֹתָ֔ם כַּזָּהָ֖ב וְכַכָּ֑סֶף וְהָיוּ֙ לַֽיהוָ֔ה מַגִּישֵׁ֥י מִנְחָ֖ה בִּצְדָקָֽה׃
מלבי"ם באור המילות
מוצא. מקום שמשם יוצא, כמו מוצאי מים, ומוצא הסוסים, יזקו, הזיקוק הוא יותר מן הצירוף (כמ"ש מלאכי ג' ג'):
עץ יוסף
זו שלשלת היוחסין. על דרך דכתיב וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי [מלאכי ג, ג]:
מגלה עמוקות
אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים בספרי כ"מ שאמר וכו' דבר ואמרת ב' לשונות יש לתרץ בפעם ראשון קשה אח"כ תשים לפניהם כשלחן ערוך שייך אמירה רבה או פעם ראשון כללים אחר כך פרטים אבל ב' פעמים אמירה למה במדרש ר' הנחום בן חנילאי פתח (תהלים יב) אמרות י"י אמרות טהורות אמרות י"י אמרות בו' מלך שנכנס למדינה והיו בני המדינה מקלסין אותו וערב להם קליסין אמר למחר אני בונה נמוסיות ענין המשל ע"ד מ"ש ר' תנחום (בילקוט אמור) שני פרשיות הכתיב לנו משה בתורה וניתנו ע"י של לוי פרשת פרה ופרשת אמור כי נתכרכמו פניו של אהרן כששמע זו הפרשה ולא נתקן עד ששמע פרשת פרה שהיא טהרת של מת והנה מלך ממ"ה נכנס לזה העולם והיו בני המדינה הם הלווים מקלסין אותו והם משוררים ברקיע נגד עולם הגלגלים כשעשו ישראל את העגל הם (דברים לג) שמרו אמרתיך שהוא דיבור אנכי ולא יהיה לך שהם אמרות של הקב"ה בעצמו כי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו אבל ח' דברות ממשה שמעו וז"ש אמרות י"י ר"ל מאחר ששמרו אמרות י"י בעצמו לכן זכו ג"כ לשני אמרות ר"ל נגד שני אמירות אלו שקיימו נתן להם הקב"ה ב' אמירות אחרות והם טהורות גרמו הטהרה והקשה לקרא איך נתלה בזה הטהרה חזר ומפרש מזוקק שבעתים היא פ' פרה שניתנה בז' ז' ז' כהנים ז' כיבוסים וכו' ומי הם חוזר ומפרש כסף צרוף הם הם הלוים דאתמר בהם (מלאכי ג) וישב מצרף ומטהר כסף וטיהר את בני לוי לכן אמר ב' אמירות אמור להם זו הפרשה וזו הפרשה גרמה אח"כ לאמירה אחרת שהיא פרשת פרה נפש לא יטמא: