פרשנות מצטטת על מלכים א א:כג

הבה. הבה את אשתי (ברא' כט כא) לשון זכר, והוא הנכון כמו לכה נא עמנו ולנקבה הבי המטפחת (רות ג' טו), לכי ובאי (מ"א א יג), בעבור שידברו במלות האלה הרבה, יאמרו הבה נרדה (ברא' יא) ולנקבה הבה נא אבוא אליך (שם לח טז) כמו "לכה נשקה את אבינו יין" (שם יט לב):

וע"ד המדרש שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך, אין רוכבים על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו ולא בכתרו ולא באחד מכל כלי תשמישו, ואפילו מחל על כבודו אין כבודו מחול, וכשהוא מת כליו נשרפין עליו, וכן לא ישתמשו בעבדיו ובשפחותיו אלא מלך אחר, לפיכך אבישג השונמית היתה מותרת לשלמה ואסורה לאדוניה, אבל אשתו של מלך אסורה לאחר לעולם. אפילו הנביא עומד לפני המלך ומשתחוה לו ארצה, שנאמר (מלכים א א׳:כ״ג) הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה. והמלך עומד לפני כהן גדול בשעה שצריך לשאול במשפט האורים, שנאמר (במדבר כ״ז:כ״א) ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים.