פרשנות מצטטת על מלכים א ב:ג

ושמרת משמרתו ליראה אותו שתשמור מחטוא לפניו כי אחר שיצוה באהבה יצוה ביראה ויצוה בחוקים ובמשפטים ובמצות או ושמרת משמרתו שתשמור מה שהשם שומר שהוא שומר את הגרים וחונן דלים ואביונים ועושה משפט יתום ואלמנה וכענין שנאמר במקום אחר (מלכים א ב ג) לשמור את משמרת ה' אלהיך ללכת בדרכיו ואמרו (שבת קלג) מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום וכו':

עוֹד יִתְבָּאֵר כָּל הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֵלֶּה סֵדֶר תּוֹלְדוֹתָיו מַה שֶׁהוֹלִיד מֵהַטּוֹבוֹת בְּאֶמְצָעוּתוֹ. א׳, נֹחַ, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה כה,ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאָדָם הִשְׁלִיטוֹ עַל הַכֹּל, פָּרָה הָיְתָה נִשְׁמַעַת לַחוֹרֵשׁ תֶּלֶם וְכוּ׳, מָרְדוּ בּוֹ וְכוּ׳, כֵּיוָן שֶׁבָּא נֹחַ וְכוּ׳, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קוֹדֶם נֹחַ הָיוּ הַמַּיִם עוֹלִים וּמְצִיפִין אוֹתָם מִקִּבְרֵיהֶן כֵּיוָן שֶׁבָּא נֹחַ נָחוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. זֶה הוּא שֶׁמּוֹנֶה בְּסֵדֶר תּוֹלְדוֹתָיו בְּאָמְרוֹ פַּעַם ב׳ נֹחַ. תּוֹלֶדֶת שֵׁנִית – אִישׁ, פֵּרוּשׁ הֱיוֹתוֹ אִישׁ אֲדָמָה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, בראשית יא): ״וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ״ – עַד שֶׁלֹּא בָּא נֹחַ לֹא הָיָה לָהֶם כְּלֵי מַחְרֵשָׁה וְהוּא הֵכִין לָהֶם וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא שֶׁרָמַז בְּתֵבַת אִישׁ. ג׳, צַדִּיק, רָמַז כִּי הוּא יְסוֹד הָעוֹלָם עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי י׳:כ״ה): ״וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם״, שֶׁאִלּוּ לֹא הָיָה הוּא לֹא הָיָה הָעוֹלָם בַּמְּצִיאוּת וְהָיָה הַכֹּל כְּלֹא הָיָה בַּמַּבּוּל, וּבוֹ יָסַד ה׳ עוֹלָמוֹ. ד׳, תָּמִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּחֻלִּין דַּף ו׳ (זבחים קט״ז, עבודה זרה י׳) וְזֶה לְשׁוֹנָם: צַדִּיק בְּמַעֲשָׂיו תָּמִים בִּדְרָכָיו, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בִּדְרָכָיו – עָנָיו וּשְׁפַל רוּחַ, עַד כָּאן. זֶה יַגִּיד עוֹצֶם אִשּׁוּרוֹ שֶׁאֲפִלּוּ בְּדוֹרוֹתָיו הָרָעִים אֶת כֻּלָּם הָיָה עָנָיו וְכוּ׳, וְהוּא לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, כִּי שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת ״עִם חָסִיד וְגוֹ׳ וְעִם עִקֵּשׁ״ וְגוֹ׳, וְהוּא לֹא כֵן עָשָׂה. וְעוֹד שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵינֵי דּוֹרוֹתָיו הוּכַּר הֱיוֹתוֹ עָנָיו, וְהוּא אָמְרוֹ תָּמִים בְּדֹרֹתָיו. וְאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים לְהַגִּיד מַעֲלָתוֹ. וְהִנֵּה כָּל אָדָם יַשִּׂיג הַכָּרַת ג׳ דּוֹרוֹת: הָא׳ דּוֹר אָבִיו, וְב׳ דּוֹרוֹ, וּג׳ דּוֹר בָּנָיו, וְהִגִּיד הַכָּתוּב כִּי בְּכֻלָּם הָיָה הוּא מְסֻיָּם. וַהֲגַם שֶׁהָיָה מְתוּשֶׁלַח זֶה הוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלִּפְנֵי פָנָיו. ה׳, אֶת הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁגַּם עִם ה׳ הִנְהִיג נַיְחָא וּמְנוּחָה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פכ״ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עַל שֵׁם קָרְבָּנוֹ נִקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיָּרַח ה׳ אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ״, עַד כָּאן. וְלָזֶה חָזַר לוֹמַר פַּעַם ב׳ ״נֹחַ״, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁהִזְכִּירוֹ בִּתְחִלַּת הַפָּסוּק. וְאָמַר לְשׁוֹן הֲלִיכָה כִּי כֵן יֵאָמֵר גַּם עַל הַהַנְהָגָה הַטּוֹבָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כח ט) ״וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר הִתְהַלֶּךְ לוֹמַר בִּתְמִידוּת הָיָה מְרַצֶּה קוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְקָרְבָּנוֹ יוֹכִיחַ עַל הַכְּלָל. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים. גַּם אָמְרוֹ ״אֵלֶּה״ כִּי אֵין בַּקּוֹדְמִים כַּיּוֹצֵא בְּתוֹלְדוֹתָיו: