לְמַעַן֩ יָקִ֨ים יְהוָ֜ה אֶת־דְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר עָלַי֮ לֵאמֹר֒ אִם־יִשְׁמְר֨וּ בָנֶ֜יךָ אֶת־דַּרְכָּ֗ם לָלֶ֤כֶת לְפָנַי֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכָל־לְבָבָ֖ם וּבְכָל־נַפְשָׁ֑ם לֵאמֹ֕ר לֹֽא־יִכָּרֵ֤ת לְךָ֙ אִ֔ישׁ מֵעַ֖ל כִּסֵּ֥א יִשְׂרָאֵֽל׃
רמב"ן
וֶהְיֵה בְּרָכָה אַתָּה תִּהְיֶה הַבְּרָכָה אֲשֶׁר יִתְבָּרְכוּ בְּךָ לֵאמֹר "יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאַבְרָהָם", וְהוֹסִיף עוֹד כִּי כָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה יִתְבָּרְכוּ בּוֹ, לֹא אַנְשֵׁי אַרְצוֹ בִּלְבַד. אוֹ "וְנִבְרְכוּ בְךָ", שֶׁיִּהְיוּ מְבֹרָכִים בַּעֲבוּרוֹ. וְהִנֵּה זֹאת הַפָּרָשָׁה לֹא בֵּאֲרָה כָּל הָעִנְיָן, כִּי מָה טַעַם שֶׁיֹּאמַר לוֹ הקב"ה עֲזֹב אַרְצְךָ וְאֵיטִיבָה עִמְּךָ טוֹבָה שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהוּ בָּעוֹלָם, מִבְּלִי שֶׁיַּקְדִּים שֶׁהָיָה אַבְרָהָם עוֹבֵד אֱלֹהִים אוֹ צַדִּיק תָּמִים, אוֹ שֶׁיֹּאמַר טַעַם לַעֲזִיבַת הָאָרֶץ שֶׁיִּהְיֶה בַּהֲלִיכָתוֹ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת קִרְבַת אֱלֹהִים. וּמִנְהָג הַכָּתוּב לֵאמֹר הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְתִשְׁמַע בְּקוֹלִי וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ, כַּאֲשֶׁר בְּדָוִד וּבִשְׁלֹמֹה, וּכְעִנְיַן הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (ויקרא כו ג) "אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים כח א), וּבְיִצְחָק אָמַר "בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי" (בראשית כ"ו:כ"ד), אֲבָל לְהַבְטִיחוֹ בַּעֲבוּר יְצִיאַת הָאָרֶץ אֵין בּוֹ טַעַם. אֲבָל הַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי אוּר כַּשְׂדִּים עִמּוֹ רָעוֹת רַבּוֹת עַל אֱמוּנָתוֹ בְּהקב"ה, וְהוּא בָּרַח מֵהֶם לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וְנִתְעַכֵּב בְּחָרָן, אָמַר לוֹ לַעֲזֹב גַּם אֵלּוּ וְלַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר חָשַׁב מִתְּחִלָּה, שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ לוֹ וּקְרִיאַת בְּנֵי הָאָדָם לְשֵׁם ה' בָּאָרֶץ הַנִּבְחֶרֶת, וְשָׁם יְגַדֵּל שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בּוֹ הַגּוֹיִם הָהֵם, לֹא כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ עִמּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים שֶׁהָיוּ מְבַזִּין וּמְקַלְּלִים אוֹתוֹ וְשָׁמוּ אוֹתוֹ בַּבּוֹר אוֹ בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ. וְאָמַר לוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ מְבָרְכָיו, וְאִם יָחִיד מְקַלְּלוֹ יוּאָר. וְזֶה טַעַם הַפָּרָשָׁה, אֲבָל הַתּוֹרָה לֹא תִּרְצֶה לְהַאֲרִיךְ בְּדֵעוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּלְפָרֵשׁ הָעִנְיָן שֶׁהָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַכַּשְׂדִּים בָּאֱמוּנָה, כַּאֲשֶׁר קִצְּרָה בְּעִנְיַן דּוֹר אֱנוֹשׁ וּסְבָרָתָם בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁחִדְּשׁוּ:
רש"י
ורוב שלום. יפרח בימיו ויהי שלום זה ארוך עד לעולם, וכל תפלה זו נתקיימה חוץ מדבר הזה לפי ששלמה חטא לפיכך לא נמשכה מלכותו שהמלכות נמסרה לדוד על תנאי אם ישמרו בניך את דרכי (ס"א דרכם) וישראל פרחו בימיו שנאמר (מלכים א ד׳:כ׳) יהודה וישראל רבים כחול וגו' ורוב שלום היה שנאמר וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו כל ימי שלמה:
רמב"ן
וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ד:ז') לְצָרְכִּי, כְּמוֹ עָלַי, וְכֵן כָּל לִי וְלוֹ וְלָהֶם הַסְּמוּכִים אֵצֶל דִּבּוּר מְפֹרָשִׁים בִּלְשוֹן עַל, שֶׁאֵין נוֹפֵל בִּלְשׁוֹן דִּבּוּר אֶלָּא אֵלַי אֵלָיו אֲלֵיהֶם, וְתַרְגּוּמָם עִמִּי עִמֵּיהּ עִמְּהוֹן, אֲבָל אֵצֶל אֲמִירָה נוֹפֵל לִי וְלוֹ וְלָהֶם. וּבְפָרָשַׁת וַיֵּצֵא יַעֲקֹב הֵבִיא רְאָיָה מִמָּה שֶׁכָּתוּב שָׁם (בראשית כ"ח:ט"ו) "אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ", שֶׁהֲרֵי עִם יַעֲקֹב לֹא דִבֵּר קֹדֶם לָכֵן. וְאֵין הַחִלּוּק הַזֶּה אֱמֶת, כִּי הִנֵּה מָצָאנוּ (שמות לב לד) "וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ", "וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית" (דניאל ב ד), "וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֶיךָ לָךְ" (דברים ט ג), וְכֵן הָאֲמִירָה בִּשְׁנֵיהֶם (שמות ג יג), "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם". וְ"אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" פֵּרוּשׁוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ עַתָּה שֶׁאֶתֵּן לְךָ אֶת הָאָרֶץ וּלְזַרְעֲךָ וַאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ:
רש"י
ואשר דבר לי. לְצָרְכִּי; כְּמוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי (מלכים א' ב'), וְכֵן כָּל לִי וְלוֹ וְלָהֶם הַסְּמוּכִים אֵצֶל דִּבּוּר מְפֹרָשִׁים בִּלְשוֹן עַל, וְתַרְגּוּם שֶׁלָּהֶם עֲלַי, עֲלוֹהִי, עֲלֵיהוֹן, שֶׁאֵין נוֹפֵל אֵצֶל דִּבּוּר לְשׁוֹן לִי וְלוֹ וְלָהֶם, אֶלָּא אֵלַי, אֵלָיו, אֲלֵיהֶם, וְתַרְגּוּם שֶׁלָּהֶם עִמִּי, עִמֵּיהּ, עִמְּהוֹן, אֲבָל אֵצֶל אֲמִירָה נוֹפֵל לְשׁוֹן לִי וְלוֹ וְלָהֶם:
אברבנאל
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
אשר ליראתך. שאהיה אני וזרעי יראי שמך שעל מנת כן הבטחתני אם ישמרו בניך את דרכם וגו' (מ"א ב'):