פרשנות מצטטת על מלכים א ג:א

והמלך דוד זקן. עד ויתחתן שלמה את בת פרעה:

7-11. שנה שנתחתן שלמה במלך מצרים, נגד שלשים ושש שנה שנגזרה גזירה על מלכות בית דוד שתחלק, ובאחרונה עתידה שתחזור להם וכו'. בד: נגד ל"ו שנה שנתחתן שלמה במלך מצרים ונגד שלשי' ושש וכו'. וכע"ז גם בסע"ר הנ"ל, ועיין שם גם ספט"ו, ל"ג ע"ב. ולכאורה צ"ל כן גם לפנינו. ומן הכתובים מוכח שבת פרעה היתה נשואה לשלמה שלשים ושש שנה, שנשאה בשנת ארבע למלכותו, בתחלת בניין הבית (מ"א, ג', א') שהוקם בשנה רביעית למלכות שלמה (שם ו', א') ושלמה מלך ארבעים שנה (שם י"א, מ"ב). וכנגד שנות נישואין הללו נגזרה גזירה על מלכות דוד שתהא חלוקה, אבל לאחר מכאן תחזור למלכות בית דוד. ומכיוון שרחבעם (שלא מלך על ישראל) מלך ביהודה שבע עשרה שנה (מ"א י"ד, כ"א) ובנו אבים מלך שלש שנים (שם ט"ו, ב'), הרי בשנת שש עשרה למלכות אסא בנו שלמו שלשים ושנה לחלוקת המלכות.
ונראה לי בפירושו שרבותינו דרשו כאן את הלמי"ד (של "למלכות") כמו בי"ת,¹על למי"ד-בית במקרא (ולפעמים אף בלשון חכמים) עיין מ"ש יא"ה ווייס בספרו משפט לשון המשנה, עמ' 114. ונעלמו ממנו דברי ווייס במאמרו בגנזי קדם של רב"מ לוין ח"ה, עמ' 181 ואילך. והיינו: בשנת עשרים ושש,²כלומר לחלוקת המלכות בין בית יהודה לבית ישראל. במלכות אסא עלה בעשא וכו'. וכן לעיל שם (לפני הפסוק שלנו, בדה"ב ספט"ו): ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש, למלכות (=במלכות) אסא. כלומר, במלכות אסא לא היתה שום מלחמה גדולה³עיין בהערות רטנר לסע"ר, עמ' 68, הערה י"ד. עד שנת שלשים וחמש לחלוקת המלכות, והיינו בשנת ט"ו למלכות אסא.⁴עיין דה"ב ט"ו, י', ולעיל שם י"ד, ח'. ועיין מ"ש להלן בסמוך בשם סע"ר. ועיין מ"ש להלן, שורה 38–42, ד"ה ואין להתפלא.
והתוספתא מבארת למה דווקא כאן (ובספט"ו שם) מנו לחלוקת המלכות, משום שבאותו זמן כבר היתה המלכות ראויה לחזור למלכות בית דוד, אלא שמעשה אסא שהוציא את הכסף והזהב (שם ט"ז, ב', ועיי"ש ט"ו, י"ח) ושלחם לבן הדד מלך ארם גרמו לכך שהמלכות לא חזרה. ועיין בסע"ר הנ"ל, ובמיוחס לרש"י דה"ב ספט"ו, וברש"י וברד"ק מ"א י"א, ל"ט, וביתר באור בפי' ר' יוסף קרא שם (יאהרבוך הפרנקפורטי חי"ג, עמ' 37).
ובכי"ע, וכן בילקוט דבה"י רמז אלף ע"ז הנ"ל, חסר "כנגד שלשים ושש שנה שנתחתן שלמה במלך מצרים". כלומר, חסר הטעם למה נגזרה גזרה על מלכות בית דוד שתחלק ל"ו שנה.

דרך חור עמ״א ופ״ג א׳ דמחיצות בית הכסא י״א כביה״כ עצמו וצריך מחיצה אחרת יע״ש:

ומלחמה לא היתה וגו'. תניא בסדר עולם בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא אפשר לומר כן והלא מת כבר בעשא בשנת כ"ו למלכות אסא כדכתיב (במלכים א ט״ז:ח׳) בשנת כ"ו לאסא מלך אלה בן בעשא אלא מה ת"ל בשנת ל"ו למלך אסא כנגד ל"ו שנים שנתחתן שלמה לבת פרעה שהרי כתב כן במלכים (א' ב') ויברחו שני עבדים לשמעי (שם) עד ויצו המלך את בניהו וילך ויפגע בו וכתיב בסמוך (שם ג') ויתחתן שלמה בבת פרעה כלו' מיד אחר אותן ג' שנים ובשנת ד' לקחה והוא מלך מ' שני' נמצא שהיתה עמו ל"ו שנים וכנגדן ל"ו שנים נגזר' גזירה על מלכי ארם להיות שוטנים על ישראל ובאחרונה ליפול ביד בני דוד לכך נאמר בשנת ל"ו למלך אסא ובשנת י"ו למלכותו מעת שנפל זרח הכושי בידו היא שנת ל"ו משמת שלמה ובשנת י"ו לאסא כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם לעלות ולהתגרות באסא וקלקל אסא שנאמר ויוצא אסא כסף וזהב לאמר כרות ברית ביני ובינך וישמע בן הדד. ולא פסקו מלכי ארם מלהיות שוטנים לישראל עד שמת אחז ובשנת ג' לאחז כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם לעלות ולהתגרות באחז ולא הי' זכות באחז שיפלו בידו ונפלו שניהם ביד תגלת פלאסר מלך אשור:

שכל זמן ששמעי בן גרא קיים כו' – דסמוך למיתת שמעי כתיב ויתחתן שלמה את פרעה (מלכים א ג׳:א׳):

אַךְ בַּת פַּרְעֹה. שֶׁהָיְתָה מִתְּחִלָּה בְּעִיר דָּוִד, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר: וַיְבִיאָהּ אֶל עִיר דָּוִד.