פרשנות מצטטת על מלכים א ג:יב

שיר השירים וגו'. אמר ליה הקב"ה לשלמה, לפי שדרשת וחקרת אחר דברי תורה, לפיכך אין אני מקפח שכרך ואני משרה עליך רוח הקודש, מיד כתב ספריו משלי קהלת ושיר השירים ^והא שדרש אחר ד"ת נסמך על מ"ש בקהלת ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה. והנה לכאורה הו"ל לשלם לו מדה כנגד מדה, לפתוח לו שערי חכמה בתורה, וי"ל דמדה זו כבר נשתלמה לו מזכות אחרת, במה שנתן לו הקב"ה לברור לו אחת מן הסגולות החומריות והוא בחר בנפש חכמה, ועבור זה הבטיח לו הקב"ה לתת לו לב חכם ונבון כמפורש בס' מלכים א' (ג'), ולכן שוב לא היה לו עתה להוסיף מעלה זו כאן, ולכן הוסיף לו עוד מעלות רוח הקודש שהיא ג"כ מעין חכמת הנפש העליונה. –
והנה יש להעיר, דדעת האומר כאן: לפי שדרשת וחקרת אחר דברי תורה, דמשמע שע"י שלמד בעצמו, ודעת ר' יודן האומר שע"י שאמר [שלמה] ד"ת ברבים [עי' בדרשה הסמוכה] דמשמע ע"י שלימד לאחרים, תליא בגירסת הראשונים בב"ק דף י"ז ע"א, דלגי' רש"י ודעימיה הוי למד גדול מלמד ולגירסת השאלתות (מובא שם בתוס' וכ"ה גי' ר"ח) הוי לָמַד גדול מלִמַּד הדרשה הראשונה היא כדעת השאלתות והשניה כדעת רש"י. .
(שם)

(טו) בימי שלמה שנאמר ויתן עוז למלכו. אפשר דרש ליה על שלמה כמ"ש (תהלים כא) ה' בעזך ישמח מלך (דמדריש על שלמה כמ"ש שם תאות לבו נתת לו שנתקיים בשלמה שכתוב בו יען אשר שאלת וגו' הנה עשיתי כדבריך (מלכים א' ג') וכן דברים אחרים בענין המזמור מדרש על שלמה) וכתיב (תהלים צט) ועוז מלך משפט אהב. וזהו שלמה שביקש מלפני ה' לב שומע לשפוט וכתיב כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט:

וכל מלכי הארץ וגו'. לקיים מה שאמר לו הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא יהיה (שם):