וַיִּשְׁמְע֣וּ כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הַמִּשְׁפָּט֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁפַ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ וַיִּֽרְא֖וּ מִפְּנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י רָא֔וּ כִּֽי־חָכְמַ֧ת אֱלֹהִ֛ים בְּקִרְבּ֖וֹ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃ (ס)
מלבי"ם
על פי זה יתלונן (בסימן כח) למה העלים ה' את החכמה מעיני כל המעיינים, עד שלא ימצא האדם חכמת אלהים והנהגתו בעולמו להבין סודה ותעלומותיה, עד שיצטרכו המעיינים לאמר שחכמת ההנהגה וסדרה ויושרה יימצא אחרי המוות והתפשטות הנפש מן החומר, שהוא עניין הנעלם מבני אדם לובשי גולם וגויה, ותחת שהיה ראוי לפקוח את עיניהם ולהראות להם דרכיו ויושר חכמתו והנהגתו, העלים והסתיר מהם שורש דבר, ויאמר להם שיתנחמו ביראת ה' ובאמונת הלב ולא יחקרו אחרי מעשה ה', ושם להם הסכלות לחכמה וחסרון ידיעה לתבונה.
ביאור הגר"א
תלת בתי כו' עד ולא האי: עכשיו מפרש עולם העשייה ומפרש כל הע"ס דעשייה. ומתחיל מהיכל הראשון של ז' היכלות שכוללין עשר שהראשונה קדש קדשים כולל ד' היכלות והן ג' כידוע שזה קדש חד קדשים תרין. והן ד' חב"ד ודעת כולל שנים דו"נ כידוע וכמ"ש באדרא זוטא דף רצ"ב ע"ב בחללא דגולגלתא תלת נהורין ואי תימא תלת ארבע אינון כו' ע"ש: ואמר בת"י דיני"ן שהן בעשיי' דרגא דמלכות דינא דמלכותא דינא ולכן כל העשיה הן דינין: ארבע בתי דלעילא ארבע לתתא - ר"ל ד' חיות ביצירה וכן ד' אופנים בבריאה ומפרש והולך הארבעה דכתיב לא תעשו עול במשפט - שהוא חכמה כמ"ש (מלכים א' ג') כי חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט: במדה הוא בינה כידוע קו המדה כמ"ש בתקונים ת"ה ותי"ט ע"ש: במשקל הוא דעת בדכורא שקל הקדש כידוע:
רמב"ן
ידיד ה' ישכן לבטח עליו יקרא לבנימין ידיד ה' יאמר בנימין שהוא ידיד השם ישכון בארצו לבטח על השם והשם יהיה חופף עליו כל הימים ומשרה שכינתו בתוך ארצו ובין כתפיו ירמוז למה שדרשו בו רבותינו (זבחים נד) ועל דרך האמת ידיד ה' ישכון על בנימין ויהיה זה לבטח לבנימין שיבטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים והוא יהיה חופף ומגין על בנימין כל היום ולא יבושו בעת צרה ובין כתפיו של בנימין ישכון לעד ומכאן נקרא שלמה ידידיה בעבור ה' ( יב כה) ובנה ידידות משכנותיו כאשר נקרא שלמה גם כן לומר שמדתו שלימה בשלום ולפיכך נכתב בה"א ואמרו במדרש של ר' נחוניא בן הקנה אמר לו הקב"ה הואיל ושמך כשם כבודי אתן לך את בתי דכתיב (מלכים א ה כו) וה' נתן חכמה לשלמה ולא פירש והיכן פירש להלן (שם ג כח) כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט וגו' ונכון הדבר שירמוז בשלש השכינות הללו על שלשה מקדשים יאמר במקדש ראשון ישכון לבטח עליו כענין שנאמר (דהי"ב ז א) וכבוד ה' מלא את הבית ואמר על בית שני חופף עליו כל היום שלא שרתה בו השכינה רק היתה מכסה ומגינה עליו או חופף ממש כמו שהוזכר בפרקי היכלות ובין כתפיו שכן לימות המשיח כי ביום ההוא יקראו לירושלים כסא ה' (ירמיהו ג יז) ועל דרך זה נדרש בספרי (ברכה שנב):