פרשנות מצטטת על מלכים א ו:ו

המוכר את הבית. היציע. כמין חדר שעושין סביבות כותלי הבית מבחוץ, כמו שהיה במקדש דכתיב (מלכים א ו) והיציע התחתונה. ויש שעושין אותה בעובי הכותל. ואף על פי שפתוח לבית ותשמישו בתוכו, אפילו הכי אינו מכור. והוא דהוי ארבע אמות. אבל אי לא הוי ארבע אמות, לא חשיב, ונמכר עם הבית:

התחתונה חמש. מחוץ לכותל המסיבה שהוא הכותל החיצון של הקודש היו יציעים, דהיינו גזוזטראות מקיפים את הבית משלש רוחות מערב צפון ודרום, והיו היציעים הללו תחתיים שניים ושלישים. היציע התחתונה חמש באמה רחבה, והרובד שעליה דהיינו התקרה שעל התחתונה שהיא הרצפה של התיכונה, שש באמה רחבה, לפי שכותל המסיבה היה הולך ומיצר כלפי מעלה, וכשהגיע אל הרובד שעל גבי התחתונה היה נכנס לפנים אמה אחת, ועל אותה אמה הבולטת היו נתונים קורות היציע, נמצאת היציע התיכונה רחבה אמה אחת יותר מן התחתונה, דהיינו אותה אמה שנכנס הכותל לפנים. וכן כשמגיע לרובד שעל גבי התיכונה שהיא הרצפה של שלישית, היה הכותל מיצר ונכנס לפנים אמה אחת, כדי שיניח ראש הקורה על אותה אמה, שכותל התיכונה בולט ויוצא לחוץ יותר מכותל העליונה, ונמצאת היציע העליונה רחבה אמה יותר מן התיכונה ושתי אמות יותר מן התחתונה. וזהו שנאמר (מלכים א ו׳:ו׳) כי מגרעות נתן לבית חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית, כלומר היה מגרע ומחסר בעובי הכותל מבחוץ אמה אחת ברובד של התיכונה, ועוד אמה אחרת ברובד של העליונה, כדי שיהיה לו מקום לשום בהם ראשי הקורות של הרובד, כדי שלא יצטרך לאחוז בקירות הבית לעשות חורין בכותל ולתחוב שם ראשי הקורות:

התחתונה – התא התחתון, כלומר הקומה התחתונה, חמש – גובהו חמש אמות, ומעליו: ורובד שש ושש – מעליהם שטח קיר חלק שגובהו שש אמות, האמצעיות שש – גובהן שש אמות, ורובד שבע העליונה שבע – אמות, סך כל הגובה שתפסו התאים הוא 31 אמות⁹רוב המפרשים מסבירים שמדובר ברוחב התאים. ברם אם אכן התאים בקומה השנייה רחבים מאלו שבקומה התחתונה הרי שאין הם זה ליד זה ממש, ואי אפשר להתקין מעבר ביניהם. הסבר זה ייתכן רק אם הרווח שבין התאים השתנה מקומה לקומה. מכל מקום, כך פירשו בעל תפארת ישראל, אלבק וקהתי. , שנאמר היציע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה [כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית] – נוסף בשוליים (מלכים א ו ו). הפסוק הוא קישור ספרותי בלבד, שכן מקדש שלמה אינו זהה למקדש בית שני. המילה "יציע" מתורגמת בתרגום יונתן כ"בנא על כתלי ביתא זיזא סחור סחור..." (בנה על כותלי הבית זיז סביב סביב), כלומר שלאורך הקירות מבחוץ או מבפנים נבנתה מעין מערכת מרפסות. אי אפשר לפרש שהתא הוא יציע כזה, שהרי התאים הם חללים קטנים סמוכים ולא מרפסת ארוכה. בעל תרגום השבעים מתרגם שהיציע הוא מעבר של מלתראות, כלומר מעין מרפסת מעץ. מרפסת כזאת עשויה להיות גם בתוך הבית (משנה, בבא בתרא פ"ד מ"א)¹⁰היציע נזכר במקורות נוספים, ברם מהם אי אפשר להסיק אם הוא מחוץ לבית או מבפנים, ובדרך כלל נוח יותר לפרש שהוא מבפנים, כגון תוס', פסחים פ"א מ"ג; תוס', בבא מציעא פי"א הי"ד, ועוד. בבבלי, בבא בתרא סא ע"א, מזוהה היציע עם תא ועם צלע, וזו כבר דרשה כפירוש למשנת בבא בתרא או למשנתנו (או לפסוק בנ"ך). . במדרש (פרקי דרבי אליעזר פכ"ג) מופיע היציע כקומה שנייה הפתוחה לחדר, כלומר שהקומה השנייה משתרעת על חלק מהחדר ונשענת על עמודים, ולחדר וליציע זה גג משותף. בסגנון ההלניסטי וגם במזרח הקדום היה סגנון זה מקובל (איור 97). בדוחק ניתן לשער שבנוסף לתאים הייתה מערכת יציעים שאִפשרה להיכנס (ולהכניס חפצים) להיכל. ברם רק המשנה הבאה מדברת על מחיצה כזאת.

ולא יהיו אחוזים בקיר הבית. ראשיהם של צד קיר ההיכל היו באות ונוקבות על כניסות שהיה קיר ההיכל בולט לתוך התאים כמו שאמור בבנין שלמה (מלכים א ב) כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה היציע התחתונה חמש באמה רוחב חללה ועלייתה שש שהיה כותל ההיכל כנוס מלמעלה אמה לפיכך חלל התיכונה ו' אמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה והיא היתה עלייה של תיכונה שהיה כותל ההיכל כנוס לתוכה אמה מלמעלה ואף אלו היו כמותן וזהו שאמר ולא יהיו אחוזים בקיר הבית לא היו נוקבים בקיר ההיכל כשאר ראשי הקורות נמוכי' הקבועים בכותל גבוה שנוקבים הכותל ותוקעים ראשי הקורות בנקבי':