וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶֽבֶן־שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כָּל־כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא־נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ׃
מלבי"ם
שלמה בני אחד. מלבד פשוטו שאמר להם שבאשר שלמה הוא יחיד ורך למלאכה גדולה, שהיא גדולה כפי גדולת האל שיעשהו לכבודו, צריך שיעזרו לו בדבר זה, רצוף בו עוד כונה שניה, כי לבל יאמרו שמלאכה כזאת היא למעלה מכח העם, וא"א להם לבנות מקדש מלך כזה, הוכיח להם שעקר הבנין יעשה ע"י ה' ובעזרתו, וכמו שהמליצו עמ"ש (מ"א ו, ז) והבית בהבנותו שמאליו היה נבנה, וברר להם זאת, כי בענינים הטבעיים יבחר ה' תמיד באמצעיים נכונים ומספיקים אל התכלית הנרצה, ואם היה רצון ה' שיבנה בכח האדם לבד לא היה לו לבחור על זה את שלמה שהוא נער ורך, או עכ"פ היה לו לבחור עמו עוד עוזרים במלאכתו כמו במלאכת המשכן שהכין לזה את בצלאל ואחיסמך. אבל שלמה בני אחד ואין עוזר לו, והוא נער ורך, והמלאכה גדולה מכחו, ובכל זאת בחר בו אלהים שהוא יבנה בנין הזה. ומזה מבואר כי לא לאדם הבירה. ר"ל שמלאכת הבירה לא תתיחס לאדם
תוספתא כפשוטה
15-16. ר' נחמיה או' מגוררות במגרה היו מבחוץ וכו'. בסמ"ג לאווין סוף ר"צ, פ"ב רע"ד: ותני' במכילת'18סוף יתרו, הוצ' הרח"ש הורוביץ, עמ' 244. ובתוספתא דסוטה, לא נשמע בבית, אבל נשמע בחוץ. ועיין הלשון בירושלמי ובבבלי הנ"ל. והלשון במכילתא הוא: בו (כלומר, במזבח) אי אתה בונה גזית, אבל אתה בונה גזית בהיכל ובקדש הקדשים, ומה אני מקיים ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו (מ"א ו', ז'), בבית אינו נשמע, אבל בחוץ נשמע. והוא כר' נחמי' כאן. וכן במכילתא דרשב"י סוף יתרו, עמ' 157: בונה אתה את ההיכל והעזרות באבנים שנפגמו או שנגממו. ועיין בבלי תמיד כ"ו ב', במפרש שם ובפי' הרא"ש והמיוחס להראב"ד שם, ובחי' הריטב"א יומא י"ט א', ד"ה לשכת הגזית ובערוך ערך גזת, ומ"ש לעיל ח"ה,19ושם ציינתי לר"מ פ"א מה' בית הבתירה ה"ח. והנה כאן בפיה"מ במקומו כתב הר"מ, הוצ' הר"י קאפח, עמ' רע"ז: ושמיר וכו', ובו נחרטו אורים ותומים, ופירש רבינו כשיטת ר' נחמיה, וכמו שפסק בחיבורו הנ"ל. אבל במשנת אבות פ"ה מ"ה, הוצ' הנ"ל, עמ' תנ"ז: "ושמיר וכו', ובו בנה שלמה את המקדש", והוא כר' יהודה בברייתא שלנו. עמ' 1161, הערה 47. ועיין מ"ש בתכלת מרדכי להגר"מ גימפל יפה בפירושו לרמב"ן על התורה סוף יתרו.
ודווקא שנפגמו או שנגממו בחוץ, אבל נפגמו, או נגממו, בפנים אין להן תקנה, וטעונות גניזה, כמפורש לעיל מגילה פ"ב סהט"ז, עמ' 352. ועיין מ"ש על כ"ז לעיל ח"ה, עמ' 1161.
ודווקא שנפגמו או שנגממו בחוץ, אבל נפגמו, או נגממו, בפנים אין להן תקנה, וטעונות גניזה, כמפורש לעיל מגילה פ"ב סהט"ז, עמ' 352. ועיין מ"ש על כ"ז לעיל ח"ה, עמ' 1161.