פרשנות מצטטת על מלכים א ו:ח

בְּעַד הַשְּׂבָכָה. גראד"ה בְּלַעַ"ז. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁרְגִילִים לְאָרְגוֹ שְׁתִי וָעֵרֶב בִּנְסָרִים אֲרֻכִּים וּקְצָרִים שֶׁקּוֹרִין קנטינל"י בְּלַעַ"ז, וְעוֹשִׂין נְקָבִים נְקָבִים כְּעֵין שְׂבָכָה, וְקָרוּי פרדונ"י בְּלַעַ"ז. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי 'שְׂבָכָה' ווי"ץ בְּלַעַ"ז, וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שווינדל שטיג כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ.

ומאי עלייה אפתא - יציע מפרשי לקמן (פרק המוכר את הבית) אפתא ואמרינן ג' שמות יש לה יציע צלע ותא ומוכח התם מקראי דהיינו בנין נמוך בצדי הבית או מאחוריו ואינו שוה לגג הבית ומתני' הכי קתני ובונה עלייה על גביו דההוא חדר שלפנים מביתו דהיינו נמי שחלקו בגבהו ועולה דרך ארובה מן החדר לההיא עלייה דהיינו יציע שהרי אחורי הבית הוא והלכך קרוי יציע וגם גבי יציע אשכחן כי האי גוונא תחתיים שניים ושלישים כדכתיב הצלע התיכונה וכתיב ובלולים יעלו על התיכונה ומן התיכונה וגו' (מלכים א ו׳:ח׳) והלכך אין כאן תוספת בנין כלל לא בחדר ולא בעלייה דחדר היינו שחלק רחבו של חדר ועשאו שני חדרים קצרים וכן עלייה שבנה מעזיבה באמצעית גבהו של חדר ונמצאת עלייה בנויה מאיליה:

ללאת. יש אומרים כי כמוהו, ובלולים יעלו אל התיכונה (מ"א ו ח) כי הבי"ת משרת:

ונסבה למעלה למעלה. ומוסבה מסיבה שקורין וי"ץ בלע"ז של בנין אבנים הוא כמין עמוד ומעלות עולות בו והעולה בהם דומה לו כהולך ומקיף סביבות עמוד אבנים ובלשון אשכנז קרוי שווינד"ל שטיין הוא שאמו' בבנין שלמה ובלולי' יעלו אל התיכונה אף הוא מתורגם ובמסיבת' כמו ונסבה למעל' למעל' וכן מסיבה עולה למעלה עד גג התא העליון כמו שהוא מפרש והולך שהמסיבה עולה מן התחתון לאמצעי ומן האמצעי לעליון: