פרשנות מצטטת על מלכים א ו:יד

וַיִּ֧בֶן שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־הַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּֽהוּ׃

אבן עזרא

אחד ההרים. שם נבנה הבית, וכן מפורש ויבן שלמה את הבית בהר המוריה (דה"ב ג א), ואיננו הר גבוה, ובו היה גורן ארונה:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

ויאסור. בצווי, כמו ויבן שלמה את הבית (מ"א ו יד):
שאל רבBookmarkShareCopy

הכתב והקבלה

מה תצעק. לפירש"י חוזר על תפלת משה שלא הוזכר ממנה בקרא; ויתכן לומר שהוא חוזר על צעקת בנ"י שהזכיר למעלה, ופי' תצעק תעזוב ותניח לצעוק (לאָססעסט שרייען), כי יש פעלים שאין הוראתם פעולה הנעשית מידי הפועל בעצמו רק הסבת פעולה, כמו על אשר מעלתם בי, לא קדשתם אותי, שמכוונתכם גרמתם מעילה, גרמתם מניעת הקדושה, וכן אשר טמאו אחותם (וישלח ל"ד), אף שאנשי שכם לא היו פועלים עצמיים בדבר הנבלה, מ"מ מפני שהיו יודעים בו ושותקים, וברצויים להמול היו רוצים לייפות הדבר, לכן נתיחסה המעשה גם אליהם ע"ד מי שבידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס בו. וכן ובן הבקר אשר עשה (בראשית ח"י) אינו פעל עצמי (ער האט צובערייטעט) כי ע"י נערו נעשה כמ"ש ויקח בן בקר ויתן אל הנער, והנה הוא רק פעל מסבב (צובערייטען לאססען) ע"ד שלוחו של אדם כמותו. וכן כל לשונות עשיי' הנאמרים למשה בצווי מלאכת המשכן בתרומה ותצוה, כגון ועשית כפרת ועשית שולחן, וכדומה לאלה העולים כמספר מ"ב, כולם אינם פעלים עצמיים, כי משה לא עשה מאומה והוא לא שלח ידו במלאכה זו כ"א בצלאל עם חכמי לב כמבואר בויקהל ופקודי, א"כ לשון ועשית שנאמר למשה אינו רק פעל מסבב שבצוויו לעושי המלאכה היה סבה לעשיי', ותרגומו (דוא זאָללסט פערפערטיגען לאססען), וכן הבית אשר בנה שלמה (מלכים א ו׳:י״ד) ויבן שלמה, בנה בניתי בית זבול (שם) אינם רק פעלים מסבבים לא פעלים עצמיים וכן הוא היה עושה (וישב ל"ט) ת"א ויב"ע הוא מפקד למעבד. וכן כשיש כח ורשות באדם לבטל ולמנוע את חברו מפעולה ולא ימנענו ממנה, כמו תושב ושכיר לא יאכל בו שהאזהרה היא על הישראל שלא יניח אותם לאכול, וכן לא תזרע כרמיך כלאים שנכלל בו ג"כ האזהרה מלהניח ומלקיים את הזרעים בכרם, וכן לא תעשה כל מלאכה דבשבת, מלת תעשה כוללת פעולה עצמית (זעלבסטהאֶטיגקייט), ופעל מסבב ככתוב אתה ובנך ובתך וגו' שתזהיר את הגדול מלהניח את הקטן עשיית מלאכה (ע"ש רש"י), וכן לא ירדנו בפרך פי' לא תניח שירדנו, (וביבמות ס"ז) אמרו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו הילוד מאכיל, קרי בי' יאכילו (ע' פ' אמור), ומזה את אשר ישכבון הנשים הצובאות, גרמו וסבבו עליהן שישכבו לא ששכבו הן עמהן וכדעת רבותינו (עמ"ש בשמות בלמה הרעת ובוארא בוהנה אנכי מכה), ומזה אמר כאן מה תצעק אלי, למה תתן מקום אל הצעקה שיצעקו ישראל אלי; וסמוכים לפירוש זה במ"ר דאמר ר"מ אמר הקב"ה למשה אין ישראל צריכים להתפלל לפני, הסב מאמר מה תצעק לצעקת בני ישראל. עמ"ש בסוף אחרי מות בואת זכר לא תשכב שם נאריך בכלל הגדול הזה ובפ' כי תבא בארמי אובד. ומצאתי כן לרמב"ן שפירש מה תצעק מה תניחם לצעוק:
שאל רבBookmarkShareCopy