וְלִפְנֵ֣י הַדְּבִ֡יר עֶשְׂרִים֩ אַמָּ֨ה אֹ֜רֶךְ וְעֶשְׂרִ֧ים אַמָּ֣ה רֹ֗חַב וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ קֽוֹמָת֔וֹ וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב סָג֑וּר וַיְצַ֥ף מִזְבֵּ֖חַ אָֽרֶז׃
פירוש מהרז״ו
שבעה זהבים. ירושלמי יומא שם שי"ר פסוק אפריון עמודיו במ"ר פ' י"ב ס"ד. ונמצאו כולם בבהמ"ק. זהב טוב דה"ב ג' ה' ויחפהו זהב טוב. זהב סגור שם בפסוק הקודם ויצפהו מפנימה זהב טהור זהב שחוט מ"א י' ד"ה ב' ט' ט"ז מגינים זהב שחוט. זהב סגור מ"א ו' כ' ויצפהו זהב סגר. זהב מזוקק דה"א כ"ט ד' שבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים כדלקמן שפי' זהב. זהב פרוים דה"ב ג' ו' והזהב זהב פרוים. זהב מופז מ"א י' י"ח ויצפהו זהב מופז אצל הכסא ומן הסתם שהשתמש בו גם בבהמ"ק:
עץ יוסף
והא כתיב כו'. רצה לומר זה מביא לראיה דנקרא זהב סגור לסבה הנזכר, דהא כתיב כסף מזוקק לטוח קירות הבתים, וקשה וכי כסף היה והלא זהב היה כדכתיב (מלכים א' ו, כב) ואת כל הבית צפה זהב, אלא על כרחך למה קורין אותו כסף על שהיה מכסיף בעד כל בעלי הזהבים, רצה לומר לזהב קרא כסף לפי שהיה מכסיף ומבייש שאר הזהבים שהם גרועים לפניו, וזהב סגור דכתיב (מלכים א' ו, כ) ויצפהו זהב סגור, היינו כסף מזוקק דכתיב ביה לטוח קירות הבתים, והזהב מזוקק דחשיב כאן בהשבעה מיני זהבים הוא זולת זהב הסגור, ולא יקשה היות הזהב הסגור גם כן מזוקק לפי זה, דמזוקק זה היינו שמעצמו היה מזוקק וחשוב, אבל האחר מזוקק על ידי הנעימות כדבסמוך, והמזוקק ההוא לא שמש לצפוי הבית דלא היה ראוי לזה, רק למזבח הקטורת שמש כדכתיב (דברי הימים א' כח, יח) ולמזבח הקטורת זהב מזוקק, וזו היא גם כן שיטת במדבר רבה פרשה י"ב, אבל שיטת שמות רבה פרשה ל"ה לא כן הוא, ומשם תדרשנו:
תוספות
בשליש הבית הן עומדין. דקומת הכרובים עשר אמות והבית שלשים אמות והא דכתיב (מלכים א ו׳:כ׳) ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב ועשרים אמה קומתו היינו משפת הכרובים ולמעלה כדאיתא בפ' המוכר פירות (ב"ב צט:) ולא כמו שפירש בקונטרס בפירוש מלכים (שם) דעליית בית קדשי הקדשים נמוכה משל היכל: [ועי' תוס' יומא נב. ד"ה ועשרים]
רש"י
מקום ארון אינו מן המדה - אינו תופס למעט ממדת החלל של בית כלום דתניא ארון שעשה משה יש לו עשר אמות אויר לכל רוח כשניתן באמצע בית הכפורת והרי כל החלל לא היה אלא כ' על כ' שנאמר (מלכים א ו׳:כ׳) ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב נמצא שאין מקום הארון ממעט כלום: