פרשנות מצטטת על מלכים א ו:כג

מביאין כלונסות – עצים ארוכים, שלארז ארוכים⁸הערוך גרס "ארנים" כמו במשנת פרה פ"ג מ"ח, וראו פליקס, עצי בשמים, עמ' 159. העדויות לנוסח זה הן מספרות הגאונים בלבד (אוצר הגאונים לראש השנה, עמ' 46). פליקס מביא בהקשר זה את פירוש הגאונים לטהרות (אפשטיין, פירוש הגאונים, עמ' 104), אבל שם מתפרשת משנת פרה פ"ג מ"ח ולא משנת ראש השנה. – בכתב יד קופמן המילית "של" לעתים מחוברת למילה שלאחריה ולעתים נפרדת ממנה. עץ הארז אינו גדל בארץ ישראל אלא רק ביער הלבנון; עצי הארז נחשבו לעצי בנייה מעולים, והיער היה רכוש של הקיסר וממנו סיפקו עצי בנייה לכל המזרח התיכון . בחפירות בארץ מצאו בשרידי בתים קדומים עצי ארז ששימשו לבנייה, בייחוד ידועים עצי הארז ששימשו בתקרת המסגד הגדול שנבנה במאה השביעית על הר הבית. הבחירה בעצי הארז נבעה ככל הנראה מאורכם, דבר שאפשר אבוקה גבוהה ביותר, וקנים ועצי שמן – עץ הארז היה לב האבוקה, אך נדרשו חומרים נוספים, דליקים יותר, כדי להבעיר את העץ ולהוות אבוקה בולטת. הקנה הוא צמח ביצות שקליפתו דקה והוא בוער בחזקה. עץ השמן נזכר במקרא (מלכים א ו כג ועוד), ואינו נזכר בשמו זה בספרות חז"ל. באופן טבעי היו שזיהו אותו עם הזית, וכך תורגם השם בתרגום יונתן. הזית אמנם מניב שמן, אך אינו מתאים לאבוקה. אמנם הזית בוער לאט כמו הארז, אך אין לו יתרון על הארז. במשנת תמיד מופיעים העצים המועדפים למערכת האש על המזבח ונזכרים הזית והגפן התאנה, האגוז ועץ השמן (פ"ב מ"ג). אם כן עץ השמן אינו הזית, והוא מופיע כעץ בעירה טוב. יתר על כן, בנוסח העברי של בן סירא הכהן הגדול נמשל "כעץ זית מלא גרגר וכעץ שמן מרוה ענף"⁹בן סירה העברי (מהדורת סגל), נ י. . פליקס מזהה את עץ השמן עם האורן, וליתר דיוק עם אורן הסלע¹⁰פליקס, עולם הצומח, עמ' 88; עצי פרי, עמ' 160, ונרחיב בכך בפירושנו לפ"ג מ"ח. (איור 69). לעץ יש ענפים שיכלו לשמש סכך (נחמיה ח טו), ועשו ממנו דלתות (מלכים א ו כג; שם לא לד). הירושלמי מפרש שעץ השמן הוא דדנים (נח ע"א), הוא δαδίον (דדיון) שמובנו ביוונית אורן, ובהשאלה גם אבוקה. הבבלי מפרש "אפרסמא” (כג ע"א)¹¹הבבלי והירושלמי מסבירים מהו העץ כיוון שבימיהם כבר לא היה שם זה מוכר. ; מובן שאין הכוונה לאפרסמון שהיה עץ יקר ונדיר וגדל רק באזור יריחו, אלא זהו שם כללי לעצים בעלי שרף, ושוב הזיהוי מתאים לאורן. האורן מתאים אפוא לבעירה ולעשיית דלתות. יש הרואים באורן נטע זר בנוף הארץ-ישראלי. מסתבר שהוא מוכר בארץ, אך בתקופת המשנה כבר היה נדיר, ובתקופת התלמוד נעלם מהנוף. היעלמותו קשורה עם האינטנסיפיקציה של החקלאות ההררית, תהליך שבו הוחלפו גידולי הסרק בעצי פרי למאכל.

אבל באילו רגלים במורביות שלתאינה ושלאגוז ושלעץ שמן – אלו היו העצים הרגילים. עץ השמן נזכר במקרא (מלכים א ו כג ועוד), והוא מופיע, יחד עם הארז, גם ברשימת העצים שמהם הכינו את אבוקות האיתות להודיע על קידוש החודש (משנה, ראש השנה פ"ב מ"ג). מלבד אזכור זה ועוד שני אזכורים שיצוטטו להלן אין הוא נזכר בשמו זה בספרות חז"ל. באופן טבעי היו שזיהו אותו עם הזית, וכך תורגם השם בתרגום יונתן. הזית אמנם מניב שמן, אך אינו מתאים לאבוקה. אמנם הזית בוער לאט כמו הארז, אך אין לו יתרון על הארז, וחכמים חיפשו עצים ארוכים והארז עונה על דרישה זו. גם במשנתנו נזכרים הזית והגפן, התאנה, האגוז ועץ השמן, אם כן עץ השמן אינו הזית, והוא מופיע כעץ בעירה טוב. יתר על כן, בנוסח העברי של בן סירא מדומה הכוהן הגדול "כעץ זית מלא גרגר וכעץ שמן מרוה ענף"¹⁸בן סירא העברי (מהדורת סגל), נ י. . פליקס מזהה את עץ השמן עם האורן, וליתר דיוק עם אורן הסלע¹⁹פליקס, עולם הצומח, עמ' 88. (איור 44). לעץ יש ענפים שיכלו לשמש לסכך (נחמיה ח טו), וממנו עשו דלתות (מלכים א ו כג; שם לא לד). הירושלמי מפרש שעץ השמן הוא דדנים (ראש השנה פ"ב ה"ב, נח ע"א), הוא δαִδίον (דדיון), שמובנו ביוונית אורן ובהשאלה גם אבוקה. הבבלי מפרש "אפרסמא" (ראש השנה כג ע"א)²⁰הבבלי והירושלמי מסבירים מהו העץ כיוון שבימיהם כבר לא היה מוכר שם זה. ; מובן שאין הכוונה לאפרסמון שהיה עץ יקר ונדיר וגדל רק באזור יריחו, אלא זהו שם כללי לעצים בעלי שרף, ושוב הזיהוי מתאים לאורן. האורן מתאים אפוא לבעירה, ולעשיית דלתות. יש הרואים באורן נטע זר בנוף הארץ-ישראלי. מסתבר שהוא מוכר בארץ, אך בתקופת המשנה כבר היה נדיר, ובתקופת התלמוד נעלם מהנוף. היעלמותו קשורה עם האינטנסיפיקציה של החקלאות ההררית, תהליך שבו הוחלפו גידולי הסרק בעצי פרי למאכל.

עץ שמן אפרסמון. והא דכתיב (מלכים א ו) ויעש כרובים עצי שמן ומתרגמינן אעי דזיתא תרי גווני עץ שמן דאפרסמון לאו עץ זית הוא דכתיב בעזרא (נחמיה ח) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ובמסכת תמיד (פ"ב משנה ג) עץ זית פסול למערכה עץ שמן כשר:

מעשה צעצועים. דוגמתו (ישעיהו כ״ב:כ״ד) הצאצאים והצפיעות ותרגומו ובניא תבנית ילדים וילדות עשה לכרובים כרביא ושל עץ היו ושוב ויצפהו זהב (ובמלכים א ו׳:כ״ב-כ״ג) ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן וכל מה שבפנים מעץ אינו רוצה להזכיר בזה הספר משום כבודו: