פרשנות מצטטת על מלכים א ז:כח

וְזֶ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַמְּכוֹנָ֖ה מִסְגְּרֹ֣ת לָהֶ֑ם וּמִסְגְּרֹ֖ת בֵּ֥ין הַשְׁלַבִּֽים׃

פרי מגדים

הרוק עמ״א דמכאן י״ל רוק נימוח והצואה נגלית לכן כתב מפ״ז ולאו מרישא דשם כ״ח כבית הכסא מבחוץ אלא ממ״ש מתכות הם רחוצים הא מים לא מהני לצואה (ומ״ש בט״ז ג׳ דמהני מתוס׳ כ״ה ב׳ ד״ה ובלבד היינו לעבוט מ״ר וכדבעינן למימר לקמן אי״ה) ומ״ש עששית כיסוי מעליא דמים נמי כיסוי לגילוי ערוה בסי׳ ע״ד אות ח׳ וע״ה ט׳ אבל לצואה בעינן כיסוי גמור מעליא ולא מים. ועכורים כארעא סמיכתא דמי ומהני אף בצואה:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

אֶת הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכֹנוֹת. אִיצְטַבְּלָאוֹת שֶׁהַמְּכוֹנוֹת עֲשׂוּיוֹת עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכוֹנוֹת מִסְגְּרוֹת לָהֶם.
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ן

משולבות אשה אל אחותה עשויות כמין שליבות סולם. אשה אל אחותה, מכוונות זו כנגד זו, ומובדלות זו מזו, ומשופים ראשיהם ליכנס בתוך חלל האדן כשליבה הנכנסת בנקבי עמודי הסולם, ושיהיו חריצין שוין זו כמדת זו, כדי שלא יהיו שתי ידות זו משוכה לצד פנים וזו משוכה לצד חוץ בעובי הקרשים שהוא אמה. לשון רש"י. (רש"י על שמות כ״ו:י״ז) והנה לדבריו משולבות יחזור על הידות, שיהיו משופות בראשן ליכנס בחלל האדנים, ואשה אל אחותה לא יבא רק על הקרשים, שתהיינה מחוברות בשוה. והקרשים לשון זכר, והיה לו לומר איש אל אחיו, ואולי יאמר אשה אל אחותה שתהיינה השליבות מכוונות זו כנגד זו וחריציהן שוים כי בכך יהיו הקרשים חוברות. והידות אין ראשיהן משופים בשפוע ממש, כי חלל האדנים שוה הוא בכל האדן, אלא שיהא חריץ בצדדין שלהן כדי שיתחברו קרש אל קרש: אבל בברייתא של מלאכת המשכן מצאתי ושני הסנין יוצאין מן הקרשים, שנים לכל אחד ואחד; שמשקיע את הזכר בתוך הנקבה, שנאמר משולבות אשה אל אחותה, דברי רבי נחמיה, שרבי נחמיה אומר אין ת"ל משולבות, ומה ת"ל משולבות, שעושה להם שלבים כסולם המצרי ופירוש סנין כעין שעושין בארגזין להדק ולחבר הדפין זה בזה כמין יתדות של עץ, כמו ששנינו במשנה כלים (פ"י ה"ו) עשאן בסנין או בשוגמין אינו צריך למרח באמצע, ואומר בתלמוד (ב"מ קיז.) קנים וסנין. וכפי זה נראה שיאמר הכתוב שיעשה שליבה יוצאה מן הקרש כעין הוצין זכרים, וכנגדו בקרש שבצדו שליבה אחרת נקובה, ומכניס הזכר לתוך הנקבה, וכן בקרש האחר, שתהא בכל קרש שתי שליבות נכנסות זו בזו. משולבות אשה אל אחותה, שם לשליבות עצמן, והוא לשון נקבה בכאן, וכן הזכירו אותן חכמים נשמטה שליבה מתחתיו (מכות ז:), בסולם הלך אחר שליבותיו (שבת ס). ואע"פ שמצינו בין השלבים (מלכים א ז׳:כ״ח), הוא כמו נשים ופלגשים:
שאל רבBookmarkShareCopy