פרשנות מצטטת על מלכים א ז:ל

וְאַרְבָּעָה֩ אוֹפַנֵּ֨י נְחֹ֜שֶׁת לַמְּכוֹנָ֤ה הָֽאַחַת֙ וְסַרְנֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת וְאַרְבָּעָ֥ה פַעֲמֹתָ֖יו כְּתֵפֹ֣ת לָהֶ֑ם מִתַּ֤חַת לַכִּיֹּר֙ הַכְּתֵפֹ֣ת יְצֻק֔וֹת מֵעֵ֥בֶר אִ֖ישׁ לֹיֽוֹת׃

עיקר תוספות יום טוב

ואע"ג דהתם באל"ף בתחלה ובסוף, הרי אותיות אחה"ע מתחלפות. אבל הר"מ פירש, שהוא מלשון תלייה, לפי שהעירה הוא הנתלה והדבק, ע"כ. כלומר שהוא מלשון מעורה (דפרק ג' דטבול יום) ולשון מקרא כמער איש ולויות. ועתוי"ט באורך בענין כל האריגה ומלאכותיה בכל הפרק:
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

[כג] ואו"ת "זִיְיָתֵיה" וכן פי' רש"י ז"ל וכן פי' הרלב"ג, וכתב שד"ל עיין מ"א ז ל ולד', כי משם ראיה כי פעמותיו כמו פנותיו, ועיין בהכוה"ק שהאריך לבאר מדוע שינה הקרא שאר לשונות המשמשות לזויות, כגון פנה, מקצוע, וכדומה ובחר בלשון פעמותיו:
שאל רבBookmarkShareCopy