פרשנות מצטטת על מלכים א ח:כו

ועל הענין הזה שהוא בין הפרטים עצמו מספר ורבו הכתובים בזה הוא שהזכיר דוד ע"ה (תהלים נה) אני אל אלהים אקרא וה' יושיענו, ובמזמור (שם ו) ה' אל באפך תוכיחני אמר שמע ה' תחנתי ה' תפלתי יקח. ואם תסתכל בתפלת שלמה תמצא שהזכיר בלשון תפלתו ה' אלהי ישראל ולא הזכיר אלהי ישראל והוא שהתפלל ואמר (מלכים א ח) ה' אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, ואמר עוד (שם) ה' אלהי ישראל שמור לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו, ועתה ה' אלהי ישראל יאמן נא דברך, והודיענו בכל זה שהתפלה למדת רחמים שבמדת הדין. וכן הזכיר עוד והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך, כי כוונת התפלה לשם המיוחד ובנין הבית לכבודו הנקרא שמו והזכיר (שם) ואתה תשמע השמים והוא מדת רחמים מדת התפארת והזכיר בסוף תפלתו (שם) ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרובים אל ה' אלהינו.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, הנה שלמה אמר כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (מלכים א' ח' כ"ו), ולא אמר כי האמנם ישכון אלהים וגו', כי יש הפרש בין יושב לשוכן, כי השוכן אינו על היושב קרוב לחבירו, שהרי נאמר ושכנו הקרוב אליו (לעיל י"ב י"ד), טוב שכן קרוב (משלי כ"ז י') שמענו שיש שכן שאינו קרוב, אבל נופל על מי, שמתעסק עמו, ורוצה בדבריו ובמעשיו, לכן בלוט נאמר שהיה יושב בסדום שם ישב, אבל לא התעסק עם רשעי המקום, אבל אברהם היה שוכן באלוני ממרא, שהיה לו עסקים וריעות עמהם כי היו בעלי בריתו, וכן כאן אמר שיעשו לשמו בית קדושה, והוא ית' כביכול יתעסק עמהם, כי שם ישחרו פניו בעבודה ובתפלה, והוא יענם באור הנבואה ורוח אלהים, יאר פניו אליהם ויחנם, כי העולם התחתון נברא בשביל האדם לבדו שבו נשמת חיים יודעת כבוד האל, ולמענו יש קשר בין השם ובין הארץ והעיקר הם ישראל עם קרובו עוסקים בדברי קדש ובמעשים קדושים, ועל ידיהם עיקר שכינה בתחתונים, והבן:

ויאמנו דבריכם. יִתְאַמְּתוּ וְיִתְקַיְּמוּ; כְּמוֹ אָמֵן אָמֵן (במדבר ה'), וּכְמוֹ, יֵאָמֶן נָא דְּבָרְךָ (מלכים א ח'):