וְשָׁ֨מַעְתָּ֜ אֶל־תְּחִנַּ֤ת עַבְדְּךָ֙ וְעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יִֽתְפַּֽלְל֖וּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וְ֠אַתָּה תִּשְׁמַ֞ע אֶל־מְק֤וֹם שִׁבְתְּךָ֙ אֶל־הַשָּׁמַ֔יִם וְשָׁמַעְתָּ֖ וְסָלָֽחְתָּ׃
מלבי"ם באור המילות
תחנתי, תפלתי. התפלה גדולה מתחנה שגדרה שפיכת הנפש ודבקות הרוח ופלילת הנפש להתדבק, בשורשה ולא תהיה רק לאלהים, אבל התחנה תהיה גם לאדם, והיא בקשת הצרכים (כמ"ש מ"א ח' ל'), וע"כ אמר שהתפלה בודאי יקח, אבל גם ישמע תחנתו אשר יבקש לצרכו, ופעל שמע. הוא העבר הבא במקום עתיד המורכב שמורה על התנאי כמו אם לא הביאותיו אליך והצגתיו (בראשית מ״ג:ט׳) ומולדתך אשר הולדת אחריהם (שם מ"ח):
תוספתא כפשוטה
70. ויתפללו וכו'. צ"ל: יתפללו וכו', כלומר הכתוב במ"א ח' ל'. ובבבלי שם נוסף: היה עומד אחורי בית הכפורת53בהוצאות שלפנינו בבבלי נוסף לפני כן: היה עומד בבית קדשי הקדשים וכו'. ואינו בכתי"י ובראשונים, עיין דק"ס. ועיין ראבי"ה ח"א סי' פ"ז, עמ' 65. וכן לא היתה ההוספה לפני הר"מ, עיי"ש פ"ד מה' תפלה ה"ג ובלח"מ שם. וכו'. ועיין רש"י ובהגהות הרש"ש שם. ובספרי קרח פיס' קט"ז, עמ' 133: מקום היה אחורי בית הפרוכת (כגי' כי"ר ועוד) ששם בודקים יחוסי כהונה (כלומר, הבדיקה הראשונה לפני הבדיקה בלשכת הגזית). וההוספה שבבבלי אינה גם בספרי, בפסיקתא, במדרשות ובירושלמי.