וְ֠אַתָּה תִּשְׁמַ֨ע הַשָּׁמַ֜יִם מְכ֤וֹן שִׁבְתֶּ֙ךָ֙ וְסָלַחְתָּ֣ וְעָשִׂ֔יתָ וְנָתַתָּ֤ לָאִישׁ֙ כְּכָל־דְּרָכָ֔יו אֲשֶׁ֥ר תֵּדַ֖ע אֶת־לְבָב֑וֹ כִּֽי־אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ לְבַדְּךָ֔ אֶת־לְבַ֖ב כָּל־בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃
עץ יוסף
מכוון כנגד שבתך. רצה לומר מדכתיב מכון ולא כתיב מקום שמע מינה דאתא לדרשא דאל תיקרי מכון אלא מכוון כנגד שבתך. והיפה מראה פירש מדלא קאמר מכון שבתך כמו (מלכים א' ח, לט) ואתה תשמע השמים מכון שבתך, משמע מכוון לאותו שהוא שבתך דהיינו השמים:
מגלה עמוקות
אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא. האי קרא אית לשאלין דלאו רישא סיפא רישא פתח ברבים ואמרת אליהם וסיים ביחיד לנפש לא יטמא. ברשות אל ראשון ואחרון וברשות התורה הקדושה (דברים לג) מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע. וברשות חכמים ונבונים בפ' אמור אל הכהנים בני אהרן (אבות פ"ה) יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. פרט ד' דברים בעבודת הבורא יתברך ויש לתמוה ג"כ למה נקבו בלשון רצון אביך שבשמים ה"ל רצון הקב"ה מאי שייך אביך שבשמים וגם מה שייכות ליהודא בן תימא לזה המאמר והענין שיהודא בן תימ"א הוא בן יעקב וע"כ נקרא תימ"א אותיות אמתי והד' דברים הם נגד אותיות שם הוי"ה שהם י' יראה ה' אהבה ו' תורה ה' מצוה כמבואר בזוהר ויהודה בן יעקב זכה לכל השם נרמז בשמו כדאיתא בגמרא (סוטה יב) יוסף קידש שם שמים בסתר נתוסף לו אות א' (תהלים פא) עדות ביהוסף שמו יהודה קידש שם שמים בפרהסיא ניתוסף ונקרא כל השם בשמו רק הד' משום סוד מדתו שהוא בן רביעי או הוא במדת דוד מלכות רגל רביעי במרכבה ונרמז כל אותיות השם בשמו ועפ"ז מבואר שלו נאה ולו יאה לומר מאמר זה יהודה בן תימא רומז על ד' דברים אלו ת'י'מ'א נוטריקון ת"ורה י"ראה מ"צוה א"הבה הם ד' אותיות השם הנרמז בשמו וכלם מצינו גבי יעקב וע"כ פרט ד' דברים אלו בעבודת הבורא יתברך ואמר עז כנמר נגד התורה כמ"ש (ביצה כז) לא ניתנה תורה לישראל אלא מפני שהן עזין כי התורה מתשת כוחו של אדם ולא הבישן למד ואמר קל כנשר נגד האהבה (דברים לב) כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף רחמני על בניו כן יהיה באהבת הבורא יתברך מצד טבעו ורץ כצבי נגד מצוה כמ"ש (ברכות ו) לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה שנאמר אחרי י"י ילכו וגבור כארי נגד יראה שכן ארי"ה אותיות ירא"ה גם גבור"ה גי' ארי"ה וירא"ה ואמר לעשות רצון אביך שבשמים ר"ל נגד אבינו הראשון הוא יעקב שהיה יהודה בנו ונקרא אבינו שבשמים כידוע שהוא. מדת ת"ת (מלכים א ח) ואתה תשמע השמים ומצינו בו ד' מדות אלו כמבואר בפ' ויצא יעקב (בראשיה כח) מה נורא המקום הזה על היראה וכתיב (שם לב) ויירא יעקב מאוד מפני הקב"ה ותורה (שם כה) איש תם יושב אוהלים של שם ועבר אהבה: בסוד (שם כט) ויאהב יעקב את רחל וכן (מלאכי ג) אהבתי אתכם וגו' ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי וכן מצוה עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי וכל אלו ד' נמצאים אצלו וכן צוה את בניו ואת ביתו אחריו כדאיתא במדרש פ' ויחי וע"כ אמר לעשות רצון אביך שבשמים הוא מדת יעקב שהיה חפץ באלו הד' דברים וע"ז אמרו יעקב אמיתי היה נרמזים בו אלו ד' דברים הנזכרים כאן בנוטריקון אהבה מצוה תורה יראה:
תוספתא כפשוטה
30. והטוב עיניך עשה. יפה העיר רצ"ה חיות (בהגהותיו לבבלי שם) לתנחומא (תרומה סי' ט') על תפלת שלמה שבקש (מ"א ח', ל"ט): ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו, כלומר דווקא מה שטוב לו, בניגוד לגוי שעליו התפלל (שם מ"ג): ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי. ורעיון זה הולך ונשנה במדרשים. עיין במ"ר פ"א סי' ג'; תנחומא שם סי' ג'; תנחומא הוצ' בובר תרומה סי' ח' (ועיי"ש בהערה נ', ונעלם ממנו שכן נמצא גם בתנחומא הוצ' שלו, תולדות סי' י"ד); לקוטים של גרינהוט ח"ד, במדבר סוף סי' ד' ועוד. אבל במס' שמחות ספ"ו אמרו שגם על הגוי בקש שלמה שיתן לו ה' רק מה שטוב לו.