שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מַעֲכָ֖ה בַּת־אֲבִישָׁלֽוֹם׃
אבן עזרא
הוא אדום. הוא אבי אדום ואל תתמה על עדה ובשמת שיש לה ב' שמות כי כן שם אֵם אַבִיָה, גם שם "אביה" בד"ה איננו כמו בס' מלכים, כי שני שמות הי' לה גם לאביה,
מחוקקי יהודה; קרני אור
[א] עיין דה"ב יג ב בפי' רש"י ז"ל, ובמ"א טו ב בפי' הרלב"ג
תוספתא כפשוטה
7-11. שנה שנתחתן שלמה במלך מצרים, נגד שלשים ושש שנה שנגזרה גזירה על מלכות בית דוד שתחלק, ובאחרונה עתידה שתחזור להם וכו'. בד: נגד ל"ו שנה שנתחתן שלמה במלך מצרים ונגד שלשי' ושש וכו'. וכע"ז גם בסע"ר הנ"ל, ועיין שם גם ספט"ו, ל"ג ע"ב. ולכאורה צ"ל כן גם לפנינו. ומן הכתובים מוכח שבת פרעה היתה נשואה לשלמה שלשים ושש שנה, שנשאה בשנת ארבע למלכותו, בתחלת בניין הבית (מ"א, ג', א') שהוקם בשנה רביעית למלכות שלמה (שם ו', א') ושלמה מלך ארבעים שנה (שם י"א, מ"ב). וכנגד שנות נישואין הללו נגזרה גזירה על מלכות דוד שתהא חלוקה, אבל לאחר מכאן תחזור למלכות בית דוד. ומכיוון שרחבעם (שלא מלך על ישראל) מלך ביהודה שבע עשרה שנה (מ"א י"ד, כ"א) ובנו אבים מלך שלש שנים (שם ט"ו, ב'), הרי בשנת שש עשרה למלכות אסא בנו שלמו שלשים ושנה לחלוקת המלכות.
ונראה לי בפירושו שרבותינו דרשו כאן את הלמי"ד (של "למלכות") כמו בי"ת,1על למי"ד-בית במקרא (ולפעמים אף בלשון חכמים) עיין מ"ש יא"ה ווייס בספרו משפט לשון המשנה, עמ' 114. ונעלמו ממנו דברי ווייס במאמרו בגנזי קדם של רב"מ לוין ח"ה, עמ' 181 ואילך. והיינו: בשנת עשרים ושש,2כלומר לחלוקת המלכות בין בית יהודה לבית ישראל. במלכות אסא עלה בעשא וכו'. וכן לעיל שם (לפני הפסוק שלנו, בדה"ב ספט"ו): ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש, למלכות (=במלכות) אסא. כלומר, במלכות אסא לא היתה שום מלחמה גדולה3עיין בהערות רטנר לסע"ר, עמ' 68, הערה י"ד. עד שנת שלשים וחמש לחלוקת המלכות, והיינו בשנת ט"ו למלכות אסא.4עיין דה"ב ט"ו, י', ולעיל שם י"ד, ח'. ועיין מ"ש להלן בסמוך בשם סע"ר. ועיין מ"ש להלן, שורה 38–42, ד"ה ואין להתפלא.
והתוספתא מבארת למה דווקא כאן (ובספט"ו שם) מנו לחלוקת המלכות, משום שבאותו זמן כבר היתה המלכות ראויה לחזור למלכות בית דוד, אלא שמעשה אסא שהוציא את הכסף והזהב (שם ט"ז, ב', ועיי"ש ט"ו, י"ח) ושלחם לבן הדד מלך ארם גרמו לכך שהמלכות לא חזרה. ועיין בסע"ר הנ"ל, ובמיוחס לרש"י דה"ב ספט"ו, וברש"י וברד"ק מ"א י"א, ל"ט, וביתר באור בפי' ר' יוסף קרא שם (יאהרבוך הפרנקפורטי חי"ג, עמ' 37).
ובכי"ע, וכן בילקוט דבה"י רמז אלף ע"ז הנ"ל, חסר "כנגד שלשים ושש שנה שנתחתן שלמה במלך מצרים". כלומר, חסר הטעם למה נגזרה גזרה על מלכות בית דוד שתחלק ל"ו שנה.
ונראה לי בפירושו שרבותינו דרשו כאן את הלמי"ד (של "למלכות") כמו בי"ת,1על למי"ד-בית במקרא (ולפעמים אף בלשון חכמים) עיין מ"ש יא"ה ווייס בספרו משפט לשון המשנה, עמ' 114. ונעלמו ממנו דברי ווייס במאמרו בגנזי קדם של רב"מ לוין ח"ה, עמ' 181 ואילך. והיינו: בשנת עשרים ושש,2כלומר לחלוקת המלכות בין בית יהודה לבית ישראל. במלכות אסא עלה בעשא וכו'. וכן לעיל שם (לפני הפסוק שלנו, בדה"ב ספט"ו): ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש, למלכות (=במלכות) אסא. כלומר, במלכות אסא לא היתה שום מלחמה גדולה3עיין בהערות רטנר לסע"ר, עמ' 68, הערה י"ד. עד שנת שלשים וחמש לחלוקת המלכות, והיינו בשנת ט"ו למלכות אסא.4עיין דה"ב ט"ו, י', ולעיל שם י"ד, ח'. ועיין מ"ש להלן בסמוך בשם סע"ר. ועיין מ"ש להלן, שורה 38–42, ד"ה ואין להתפלא.
והתוספתא מבארת למה דווקא כאן (ובספט"ו שם) מנו לחלוקת המלכות, משום שבאותו זמן כבר היתה המלכות ראויה לחזור למלכות בית דוד, אלא שמעשה אסא שהוציא את הכסף והזהב (שם ט"ז, ב', ועיי"ש ט"ו, י"ח) ושלחם לבן הדד מלך ארם גרמו לכך שהמלכות לא חזרה. ועיין בסע"ר הנ"ל, ובמיוחס לרש"י דה"ב ספט"ו, וברש"י וברד"ק מ"א י"א, ל"ט, וביתר באור בפי' ר' יוסף קרא שם (יאהרבוך הפרנקפורטי חי"ג, עמ' 37).
ובכי"ע, וכן בילקוט דבה"י רמז אלף ע"ז הנ"ל, חסר "כנגד שלשים ושש שנה שנתחתן שלמה במלך מצרים". כלומר, חסר הטעם למה נגזרה גזרה על מלכות בית דוד שתחלק ל"ו שנה.
רש"י
בדרכי דוד אביו הראשנים. ולא האחרונים שפשע במעשה בת שבע וגם הסית אותו שטן למנות את ישראל ועיקר ויש מפרשים ראשונים ראש לשלמה ורחבעם שלמה נשיו הטו לבבו באחרית ימיו ובנה במה לכמוש תועבת מואב ולמולך שקוץ בני עמון ורחבעם כתיב (לעיל ב יב) ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את תורת ה' ולא כאביו שכתוב בו במלכים (א' ט') ולא היה לבו שלם עם ה' אלהיו ולא כאסא שלא נשען בה' אלא כדוד אביו שלא היה לו אלא לב אחד לאביו שבשמים: