פרשנות מצטטת על מלכים א טו:ל

פּוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת. וְהַטַּעַם שֶׁאֲנִי מַאֲרִיךְ אַפַּיִם כָּל כָּךְ לִקְצָת רְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מַמְתִּין שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָם לְהַאֲבִידָם אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה בִּהְיוֹתִי פוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת שֶׁהֵרֵעוּ, עַל בָּנִים שֶׁאוֹחֲזִים מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, וּמוֹסִיפִים יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבָּם, וְכֵן יוֹצְאִים מֵרָעָה אֶל רָעָה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה בְּיָרָבְעָם (מלכים א טו:ל).

כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא) צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מ"א טו, ל), עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:

יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים – חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" (מלכים א טו, ל). ובשל חטאים אלה התלויים בצווארו (וראו להלן) נמנע ממנו לחזור בתשובה ולתקן את דרכיו.