פרשנות מצטטת על מלכים א יא:טז

אל תתגרו בם. א"ר יודן ב"ר שלום, כתיב (מ"א י"א) כי ששה חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום, אמר לו הקב"ה, אני אמרתי לך אל תתגרו בם ואתה בקשת להתגרות בם, חייך שאינם נמנים לך ^אדבמנין שנות מלכות דוד מצינו סתירות הכתובים, דבמלכים א' (ב') כתיב והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה, בחברון מלך שבע שנים ובירושלים מלך שלשים ושלש שנה, ובשמואל ב' (ה') כתיב בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים, הרי דבמספר הכולל לא חשיב ששה חדשים אלה, ויש בירושלמי עוד טעם על מניעת מספר זה. ועיין מש"כ בזה בפ' ויגש בפ' כל הנפש הבאה לבית יעקב. .
(ירושלמי ר"ה פ"א ה"א)

(טו-כה) השאלות: אחר שחרץ ענשו בקריעת המלכות למה הוסיף להקים לו שטן, מתחיל לספר שהקים את הדד לשטן ולא ספר כלל במה השטין אותו, ובפסוק כ"ג היל"ל ויקם אלהים לו עוד שטן, וגם מדוע השטינו רזון לא נודע, ומ"ש ואת הרעה אשר הדד אין לו פירוש ומ"ש שיואב הכרית כל זכר באדום סותר למ"ש (ש"ב ח') ששם באדום נציבים: (טו-טז) ויהי בהיות דוד את אדום בספר שמואל ובד"ה אמר שהכה את אדום ח"י אלף וישם באדום נציבים משמע שהשאיר מהם פליטה, וכפי זה נראה שתחלה שם עליהם נציבים אולם בלכת יואב לקבר את החללים מרדו בו שנית ואז הכרית כל זכר באדום כדין מורדים, ולתכלית זה ישבו שם ששה חדשים להכרית הנשארים והנסתרים:

(מ) סגיאין זמנין ששלט דוד. כמה שכתוב (מלכים א' י"א) כי ששת חדשים ישב שם יואב וגו' ויך כל זכר (וגם דרשו מ"ש בתהלים י"ב אלף ובשמואל י"ח אלף ששתי מלחמות היו):

מִצְרַיִם וְגוֹ׳. סְמָכָן זֶה לָזֶה לְפֻרְעָנִיּוֹת אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאִלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא הָיְתָה אֱדוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא:טז) ״כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב יוֹאָב עַד הַכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם״ וּכְתִיב (שם יז-כא) ״וַיִּבְרַח אֲדַד הוּא וַאֲנָשִׁים אֲדוֹמִיִּים וַיִּמְצָא הֲדַד חֵן בְּעֵינֵי פַרְעֹה וְגוֹמֵר וַהֲדַד שָׁמַע כִּי שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבוֹתָיו וְגוֹמֵר״ וּבָאַחֲרוֹנָה ״וַיְהִי לְשָׂטָן לִשְׁלֹמֹה״ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אֲכַלֶּה זוֹ וָזוֹ:

ויכו את שארית הפליטה. מהכרתת דוד כי דוד הכרית כל זכר באדום: