וַיְהִ֨י שָׂטָ֤ן לְיִשְׂרָאֵל֙ כָּל־יְמֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה וְאֶת־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר הֲדָ֑ד וַיָּ֙קָץ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּמְלֹ֖ךְ עַל־אֲרָֽם׃ (פ)
פירוש מהרז״ו
ומי קטרגו. בא לדרוש מ"ש מלכים א' י"א ג' פעמים שטן א' בפסוק י"ד ויקם ה' שטן לשלמה ב' בפסוק כ"ג ויקם אלהים לו שטן ג' בפסוק כ"ה ויהיה שטן לישראל כל ימי שלמה היינו כנגד ג' לא ירבה שעבר וזהו מי קטרגו כנגד מי הם הג' שטנים. וכמ"ש ריש שי"ר ג' עבירת עבר ג' שטנים נזדווגו לו ולא נמצא בפסוק רק שנים הדד ורזון אלא ע"פ מדה י' חושב גם פסוק כ"ה ויהי שטן ודו"ק:
רמב"ן
ורש"י פירש (רש"י על שמות ה׳:ד׳) לסבלותיכם, למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם, אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היה על שבטו של לוי, ותדע, שהיו משה ואהרן יוצאים ובאים ונכון הוא, כי כל עבודת האדם בבית ובשדה נקרא כן, כמו לכל סבל בית יוסף (מלכים א י״א:כ״ח), ומנהג בכל עם להיות להם חכמים מורי תורתם, ולכן הניח להם פרעה שבט לוי שהיו חכמיהם וזקניהם. והכל סבה מאת ה'. ובאלה (שמות רבה ה׳:ט״ז) ראיתי אמר רבי יהושע בן לוי, שבטו של לוי פנוי היה מעבודת פרך, אמר להם פרעה, בשביל שאתם פנויים אתם אומרים נלכה נזבחה לאלהינו, לכו לסבלותיכם לישראל דבר אחר, אמר להם דייכם שאתם עומדים פנויים, שמא רע לכם שאין אתם עושים במלאכה, לכו לסבלותיכם. ורבי אברהם פירש לכו לסבלותיכם, סבלות העם, כי ידבר עמהם בעבור כל ישראל:
פירוש מהרז״ו
ויקם ה'. מלכים א' י"א י"ד ויקם אלהים שם פסוק כ"ג. ויהי שטן שם פסוק כ"ה ולפי הפשט דקאי על רזון הוא מיותר ע"כ דורש ע"פ מדה יו"ד על שטן ג' ואינו מפורש מי היה ומן הסתם שהכוונה על השטן שמפורש אצל דוד בד"ה א' כ"א ויעמוד שטן על ישראל ובריש איוב ובזכריה ג' המלאך השטן שעולה ומשטין: