פרשנות מצטטת על מלכים א יא:כו

כי שכם באו כל ישראל להמליך אותו. בשכם שהוא מקום ירבעם שבחלק אפרים וירבעם אפרתי וכל זאת היתה סיבה מאת הקדוש ברוך הוא לקיים דברו קרוע אקרע הממלכה:

יוסה בן יוחנן אומר לסמוך – מותר לסמוך, שמאחר שהותרה הקרבתן הותרה סמיכתן (המאירי). שני חכמים אלו הם בני הזוג הראשון לפי רשימת חכמי הזוגות הערוכה במסכת אבות (פ"א מ"ד-מי"ב). במסכת אבות אף נמסר כי יוסה בן יועזר היה "איש צרידה" ויוסה⁴⁴במשנתנו בעדי הנוסח הטובים יוסה (רא, רג, מל, מנ, מפי, מפ, מיל, מדלק, כ, מגקב), וכמובן גם בכתב יד קופמן. צורת "יוסֵה" שכיחה בכתיב הארץ-ישראלי במקום "יוסי". בן יוחנן "איש ירושלם". אלה שני החכמים הראשונים שנמסרו הלכות בשמם. בשני התלמודים נמסר כי הם גזרו על טומאת ארץ העמים וטומאת כלי זכוכית⁴⁵ירו', שבת פ"א ה"ד, ג ע"ד; פסחים פ"א ה"ו, כז ע"ד; כתובות פ"ח הי"א, לב ע"ג; בבלי, שבת יד ע"ב ועוד. . מיוסי בן יועזר אף נמסרו עדויות בהלכה אשר חבריו, מסתבר, חלקו עליהן (משנה, עדויות פ"ח מ"ד). הוא חי ופעל, כנראה, בימי מרד החשמונאים. לפי המדרש⁴⁶בראשית רבה, פס"ה כב, עמ' 743-742; מדרש תהילים, יא ז, עמ' 103. נהרג בידי בן משפחתו⁴⁷ההורג, אליקים איש צרורות, מתואר כבן אחיו או בן אחותו של יוסי בן יועזר. כידוע, אזכורים של קִרבה משפחתית בין גיבורי אותו סיפור היא חשודה. ברם, אי אפשר להתעלם מכך שיקים נקרא במדרש "איש צרורות" או צרודות, ו"צרידה" ו"צרודות" חד הם. החילוף צרידה-צררה מופיע כבר במקרא, ובתרגום השבעים ירבעם הוא מצררה ולא מצרידה כמו בנוסח המסורה (מלכים א יא כו). לאותיות ד' ו-ר' צורה דומה, ומכאן השיבוש. הכוהן הגדול מן המתייוונים אלקימוס, הוא יקים איש צרורות (או צרודות). הסיפור ללא הזכרת שמו של יוסה בן יועזר מופיע בחשמונאים א, ז טז-יז, שם נאמר שאלקימוס הרג שישים איש, ועליהם נדרש "בשר חסידיך ודמם נשפך סביבות ירושלים" (תהילים עט ב). יוסי בן יועזר מכונה בסוף פרקנו "חסיד שבכהונה" (להלן מ"ז, ושם נרחיב בכך מעט); הוא היה, אפוא, כוהן וחסיד. בעדי הנוסח של המשנה בכתבי היד של הבבלי נאמר על יוסה בן יוחנן שהיה "איש ירושלים", כמו במסכת אבות.

היישוב צרדה (או צרידה) מוכר לנו מימי המקרא כעירו של מלך ישראל, ירבעם בן נבט, המכונה "אפרתי מן הצרדה" (מלכים א יא, כו). במשנה נזכרת צרדה רק כמקומו של יוסי בן יועזר, אך ייתכן שהיישוב נזכר גם בתלמוד הירושלמי בשמו של החכם "יודא בר צרדייה" (נדרים ז, א). צרדה שכנה באזור השומרון, אך איננו יודעים לזהות בוודאות את מיקומה המדויק. ההשערות שהעלו החוקרים מציעות לזהות את צרדה עם כמה אתרים ארכיאולוגיים המוכרים כיישובים שפעלו בימי בית שני. בין היתר הוצע המקום שבו נמצא היום הכפר סורדה, מצפון לרמאללה, או בסמוך לעמק המכונה על ידי תושביו הערביים בשם "צרידה" והנמצא ליד הכפר דיר ע'סאנֶה שבמורדות המערביים של הרי השומרון.

וחרפתו. שחירף את שלמה כענין שנאמר (מלכים א יא) וירם יד במלך שהוכיחו ברבים על אשר בנה שלמה את המלוא כדמפורש בחלק:

ולקח עץ אחד וכתיב עליו. זה ליוסף עץ אפרי' ושאר תשעה שבטים שהיו אחרי ירבע' שהיו משבט אפרי':

בין סכות ובין צרדתה. ובמלכים כתוב צרתן צרדתה הוא מקומו של ירבעם וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה (מלכים א י״א:כ״ו) לפי שמת מטמא באהל וגם מצורע כמו כן וכן עבודת כוכבים כמו ששנינו בפרק ג' דעבודת כוכבים בסופו אלמנה שאלמן ישראל מאלהיו מן צרדתה נראה שהצר התורה ולא הרחיבה הצר דת אלהינו כן פירש לי דודי ז"ל: