פרשנות מצטטת על מלכים א יא:כח

ורש"י פירש (רש"י על שמות ה׳:ד׳) לסבלותיכם, למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם, אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היה על שבטו של לוי, ותדע, שהיו משה ואהרן יוצאים ובאים ונכון הוא, כי כל עבודת האדם בבית ובשדה נקרא כן, כמו לכל סבל בית יוסף (מלכים א י״א:כ״ח), ומנהג בכל עם להיות להם חכמים מורי תורתם, ולכן הניח להם פרעה שבט לוי שהיו חכמיהם וזקניהם. והכל סבה מאת ה'. ובאלה (שמות רבה ה׳:ט״ז) ראיתי אמר רבי יהושע בן לוי, שבטו של לוי פנוי היה מעבודת פרך, אמר להם פרעה, בשביל שאתם פנויים אתם אומרים נלכה נזבחה לאלהינו, לכו לסבלותיכם לישראל דבר אחר, אמר להם דייכם שאתם עומדים פנויים, שמא רע לכם שאין אתם עושים במלאכה, לכו לסבלותיכם. ורבי אברהם פירש לכו לסבלותיכם, סבלות העם, כי ידבר עמהם בעבור כל ישראל:

ויאמר פרעה. הוסיף לאמר. דאפילו אם יתאמצו ישראל לילך בע״כ ושלא ברשות ואז אם לא היה נוגע למלוכה לא היה כדאי לחוש כ״כ עבורם. אבל באשר נוגע למלוכה. הן רבים עתה עם הארץ. של מצרים רבים על ישראל. והשבתם אתם. המצרים. מסבלתם. מה שמסבלים את ישראל. וכמו לשון המקרא לעיל למען ענתו בסבלתם. ולא כמשמעות וירא בסבלתם דפירושו של הסובלים [ובאמת לשון סבלות פעם קאי על המסבלים כמו סבלות מצרים. ופעם קאי על הסובלים כמו לכל סבל בית יוסף (מלכים א׳ י״א) וכן בבנין הכבד אלופינו מסובלים. איתא במ״ר רות עה״פ ושם האיש אלימלך. ובירוש׳ ר״ה פ״ב. דפליגי ר״י ור״ל במשמעו אם הגדולים סובלים את הקטנים. או להיפך]. ואמר פרעה דאפילו ירצו לצאת ביד חזקה לא יניחם. וזהו דבר ה׳ למשה לעיל ולא ביד חזקה כמש״כ שם:

בסבלותם: אין ענינו נשיאת המשואות ממש על הכתף (כפירוש רד"ק ורמבמ"ן) אלא הושאל לכל עבודה שאדם מעמיס על חברו (כמו בלעז peso, carica), וכן והאיש ירבעם גבור חיל, וירא שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא ויפקוד אותו לכל סבל בית יוסף (מ"א י"א כ"ח).