וְהַשֵּׁ֥בֶט הָאֶחָ֖ד יִֽהְיֶה־לּ֑וֹ לְמַ֣עַן ׀ עַבְדִּ֣י דָוִ֗ד וּלְמַ֙עַן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתִּי בָ֔הּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
תורה תמימה
וזכר את בוראיך וגו'. ר׳ יהושע בן לוי פתר קראי במקדש, וזכור את בוראיך בימי בחורותיך, אמר להם הנביא לישראל, זכרו את בוראכם עד שבחוריכם קיימין גכפי הנראה קשה ליה הלשון וזכור את בוראך בימי בחורותיך משום דמשמע רק בימי בחורותיך ולא אח"כ, אלא הו"ל לומר גם בימי בחורותיך, ולכן דריש ע"ד רמז וסמך בימי בחורותיך מלשון בחירה, ור"ל עד שזכות הדברים שבחר ה' בהם עדיין קיימת ולא בטלו, וכדמפרש כל הדברים דכתיב בהו לשון בחירה מצד הקב"ה, ותשתדלו שלא להאביד הזכיות האלה. , עד שברית כהונה קיימת, כמש"נ (שמואל א ב׳:כ״ז) ובחור אותו מכל שבטי ישראל דהמשך לשון הכתוב הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים ובחר אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטורת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל, וכל זה מוסב על אהרן הכהן, ולכאורה הו"ל להביא מקרא מפורש יותר בשם אהרן, והוא בתהלים ק"ה כ"ו שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו, וי"ל משום דאותו הפסוק לא איירי מפורש בבחירת כהונה, ואפשר לומר דמוסב על הבחירה לשלוח בידם אל פרעה במצרים ע"ד גאולת ישראל, משא"כ הפסוק דשמואל מפורשת הבחירה בענין כהונה. , עד שברית לויה קיימת כמש"נ (פ׳ שופטים) כי בו בחר ה׳ אלהיך מכל שבטיך הצ"ע דהא פסוק זה בכהנים כתיב בענין מתנות כהונה. וצ"ל ע"פ הפסוק דס"פ שופטים ונגשו הכהנים בני לוי וזהו משום דמקור הכהונה הוא משבט לוי, והיינו מעמרם אבי משה כנודע, וכן בתחלת הפרשה באותו ענין כתיב לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי, ועל זה מוסב הלשון כי בו בחר מכל שבטיך והיינו בשבט לוי. או י"ל דסמיך אפסוק הסמוך לפסוק שהביא, וכי יבא הלוי, כי הוא הנלוה על הכהן, וא"כ שייך בחירה גם בו. , עד שברית ירושלים קיימת כמש"נ (מלכים א י״א:ל״ב) העיר אשר בחרתי בה, עד שמלכות בית דוד קיימת, כמש"נ (תהילים ע״ח:ע׳) ויבחר בדוד עבדו, עד שביהמ"ק קיים, כמש"נ (דברי הימים ב ז׳:ט״ז) ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה, עד שאתם קיימין שנאמר (פ׳ ואתחנן) בך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגולה וויחס יתר הפסוקים לדרשה זו יבא בסמוך בהמשך סדר הכתובים. .
(מ"ר)
(מ"ר)
רש"י
וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר. יִתְרוֹצֵץ גַּלְגַּל הָעַיִן בְּתוֹךְ גּוּמָא, וּלְפִי פְשׁוּטוֹ, גַּלְגַּל שֶׁדּוֹלִין בּוֹ מַיִם מִן הַבּוֹר. כַּךְ נִדְרָשׁ כָּל הָעִנְיָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת. וּמִדְרַשׁ קִינוֹת פּוֹתְרוֹ כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ. בְּעוֹד שֶׁהַבְּחוּרוֹת שֶׁבָּכֶם קַיֶּמֶת, בְּעוֹד שֶׁהַכְּהֻנָּה קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, "וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן". בְּעוֹד שֶׁהַלְוִיָּה קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ". בְּעוֹד שֶׁמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיִּבְחַר בְּדָּוִד עַבְדּוֹ". בְּעוֹד שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ". בְּעוֹד שֶׁבֵּית הַבְּחִירָה קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּה "וְעַתָּה בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי. . . הַבַּיִת הַזֶּה". בְּעוֹד שֶׁאַתֶּם קַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, "וּבְךָ בָּחַר ה'".
רקנאטי
ובספר הזוהר [קדושים פ"ו א'] רבי אלעזר פתח ואמר אתם עדי נאם יי' וגו'. <תרגום - רבי אלעזר פתח ואמר "אתם עדי נאם יי" (ישעיה מג י')>. תנינן אילין שמיא וארעא דכתיב העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. <ולמדנו אלו הם שמים וארץ שכתוב "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ">. אבל ישראל אינון סהדין אילין על אילין ושמיא וכולא סהדין עלייהו. <אבל ישראל הם עדים אלו על אלו והשמים והארץ והכל עדים עליהם>. ועבדי אשר בחרתי דא יעקב. <"ועבדי אשר בחרתי" זה יעקב>. דכתיב ויאמר לי עבדי אתה וכתיב ואתה יעקב עבדי. <שכתוב "ויאמר לי עבדי אתה" (ישעיה מט ג) וכתוב "ואתה ישראל עבדי יעקב" (ישעיה מא ח)>. ואית דאמרי דא דוד. <ויש אומרים שזה דוד>. ודוד עבד איקרי דכתיב למען דוד עבדי. <ודוד נקרא עבד שכתוב "למען דוד עבדי" (מלכים א' יא לב)>. דא דוד עילאה. <זה דוד העליון>. מאי כי אני הוא. <מהו "כי אני הוא">. דאיתרעתי בההוא דוד ובההוא יעקב. <שבחרתי באותו דוד ובאותו יעקב>. אני הוא אינון ממש. <"אני הוא" ממש>. דלפני לא נוצר אל. <ד"לפני לא נוצר אל" (ישעיה מג י')>. דתנינן קרא קודשא בריך הוא ליעקב אל דכתיב ויקרא לו אל אלהי ישראל. <שלמדנו, קרא הקב"ה ליעקב אל שכתוב "ויקרא לו אל אלהי ישראל">. קודשא בריך הוא קרא ליעקב אל הדא הוא דכתיב לפני לא נוצר אל. <הקב"ה קרא ליעקב אל שכתוב "לפני לא נוצר אל">. ובגיני כך אני הוא כלא. <ומשום זה אני הוא הכל>. כמה דאתמר ואחרי לא יהיה. <כמו שאמרנו "ואחרי לא יהיה">. דהא דוד הכי איקרי ולא אית בתראי אלהא אחרא. <כי דוד נקרא כך ולא יש אחריו אחר>. הרי לך כוונתם בפירוש כי השמים והארץ הנזכרים הם העליונים הנקראים יעקב ודוד וזהו אמרו נאם יי' והבן זה. ומעתה יהיה פירוש הפסוק לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה ברור לפניך כי הרמז בהם ליעקב ודוד הנזכרים שהם נקראים פנים ואחור וכבר פירשתיו. וטעם כי הוא חייך הרמז לתורה שקדמה שנאמר בה החכמה תחיה בעליה (קהלת ז יב). ומטעם שעשועים יום יום (משלי ח ל') הרמז לשני ימים מששת ימי בראשית כבר פירשתיו: