וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֮ לֵאמֹר֒ כֹּֽה־תֹאמַ֣ר לָעָ֣ם הַזֶּ֡ה אֲשֶׁר֩ דִּבְּר֨וּ אֵלֶ֜יךָ לֵאמֹ֗ר אָבִ֙יךָ֙ הִכְבִּ֣יד אֶת־עֻלֵּ֔נוּ וְאַתָּ֖ה הָקֵ֣ל מֵעָלֵ֑ינוּ כֹּ֚ה תְּדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם קָֽטָנִּ֥י עָבָ֖ה מִמָּתְנֵ֥י אָבִֽי׃
ספורנו
אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה. וְרָאֲתָה שֶׁעִם הֱיוֹתוֹ יֶלֶד הָיָה נַעַר בּוֹכֶה, וְזֶה כִּי הַוָּלָד מֵעֵת הוֹלְדוֹ עַד הֱיוֹתוֹ שָׁלֵם בְּגִדּוּל יִקָּרֵא יֶלֶד, כְּעִנְיַן "הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ" (מלכים א יב:י) הָאָמוּר בִּרְחַבְעָם, וְכֵן "יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מוּם" (דניאל א:ד) הָאָמוּר בְּדָנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו. וּמֵעֵת הֱיוֹתוֹ מִתְנַעֵר וּמִתְנוֹעֵעַ בִּתְנוּעוֹת בִּלְתִּי שְׁלֵמוֹת לְהַשִּׂיג תַּכְלִית יִקָּרֵא נַעַר. וּמִזֶּה יִקָּרֵא כָּל מְשָׁרֵת נַעַר, כִּי אָמְנָם רֹב תְּנוּעוֹתָיו בִּלְתִּי שְׁלֵמוֹת כְּפִי הַצָּרִיךְ לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן מֵאֲדוֹנָיו. אָמַר, אִם כֵּן, שֶׁרָאֲתָה שֶׁעִם הֱיוֹתוֹ יֶלֶד נוֹלָד מִקָּרוֹב הִנֵּה הָיָה נַעַר בּוֹכֶה, מִתְנַעֵר בִּתְנוּעָה נִפְלָאָה כְּבֶן גִּילוֹ.
מנחת שי
ומחי קבלו. הקו"ף בקמץ רחב לכן יש מאריך בס"ס והבי"ת בקמץ חטוף מפני דגשות הלמ"ד כמו קטני עבה (מלכים א' י"ב) מכלול דף ר"י ואין לנקדה בשוא קמץ כי אין דגש אחר שוא נע: