פרשנות מצטטת על מלכים א יב:יד

וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כַּעֲצַ֤ת הַיְלָדִים֙ לֵאמֹ֔ר אָבִי֙ הִכְבִּ֣יד אֶֽת־עֻלְּכֶ֔ם וַאֲנִ֖י אֹסִ֣יף עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּעַקְרַבִּֽים׃

רש"י

ויבא ארם דרמשק. (בשמואל ב ח׳:ה׳) כתיב דמשק ודרך הפסוק לדבר כן כמו מן שבט שרביט שהרי אייסר אתכם בשוטים תרגום שרביטים גם זו אמר ר' יצחק:
שאל רבBookmarkShareCopy

פרי מגדים

חולה עט״ז ביצה כ״ב אמימר שרי כו׳ ע׳ בר״ן פרק שמנה שרצים גבי עין שמרדה מותר לכחול בשבת הביא ראיה להיתר בסכנת אבר שבות ע״י ישראל מדאמר עין שמרדה מותר לכחול סבור מינה דשחיקי מאתמול אמר אפילו לשחוק היום דסכנת כל הגוף הוא הרי לס״ד דאין רק סכנת אבר שרי שבות אפילו נסמך למלאכה ד״ת שחיקת סמנין שרי ע״י ישראל ובאין סכנת אבר ל״ש רק ע״י עכו״ם מביצה כו׳ ולסברא הרביעית הנזכרת בש״ע לחלק ביש סמך מלאכה ד״ת אסור אפילו בסכנת אבר תקשה מעין שמרדה לס״ד וכמ״ש הב״ח. נמצא לדיעה א׳ קשה מאמימר ולדיעה ד׳ קשה מעין שמרדה לס״ד ולדיעה ב׳ וג׳ א״ש אלא דפסק כרמב״ן בעל דיעה שלישית להקל ע״י שינוי עכ״פ ול״ק מאמימר כו׳ וכמו מורסן בשכ״ד דלאו בר גיבול דרבנן מותר ע״י שינוי כן ה״נ כל איסור דרבנן עכ״פ לאיזה צורך מה מותר ע״י שינוי ועכ״פ בחולי שאין סכנה להתיר כה״ג. גם דברי הר״מ ז״ל פ״ב ה״י אין סותר לזה ועט״ז ומ״א י״ב י״ד ושם אבאר אי״ה ועא״ר אות טו״ז יע״ש. והוי יודע אני מסופק בחולה בסכנת אבר א׳ אם מותר לו לאכול איסור דרבנן די״ל דקיל מחולי כל הגוף באין סכנת אבר דאסור לאכול איסור דרבנן כבסי׳ קנ״ה בי״ד משא״כ סכנת אבר ומסתברא דשרי לאכול איסור דרבנן ביש סכנת אבר ואני מסופק בסכנת אבר אם מותר לרפאות באיסור תורה דרך אכילה והנאה. ואם אונסים אותו בסכנת אבר לחתוך אם לא יעשה איסור תורה מבואר בש״ך י״ד סי׳ קנ״ז אות ג׳ מצדד לקולא יע״ש וי״ל זה בשאר ל״ת הא שבת דחמיר לא ומינה בשאר ל״ת בחולה סכנת אבר י״ל דמותר לרפאות באיסור תורה ושאני שבת דחמיר ואני העני מצאתי תשובה אחת ברדב״ז חלק שלישי הנדפס מחדש בפיורדא התקמ״א יש ממנה ללמוד כמה חידושי דינים אעתיקה פה וזו תוארה בסי׳ תרכ״ה:
שאל רבBookmarkShareCopy

בן יהוידע

וּמְנָא לָן דְּהַאי 'רַכָּא' לִישְׁנָא דְּמַלְכוּתָא הוּא? (שמואל ב' ג, לט). נראה לי בס"ד הא דהמלך נקרא רַכָּא לשון רכות כי מלך קשה אין סובלים אותו ואפשר שיעבירו אותו ממלכותו וכאשר עשו ישראל עם רחבעם (מלכים א' יב, יד) אבל אם הוא רך יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב כל ישראל ולכך נקרא המלך רַכָּא לשון רכות רצונו לומר שיהיה רך ועל ידי כן יאריך בממלכתו כי רַכָּא בהפוך אתוון ארך.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ולאחד קראתי חובלים. רחבעם אמר להם ליסרם בעקרבים ולפי שדרך צאן לנהלן במקלו' קרא למושליהם מקלות:
שאל רבBookmarkShareCopy