פרשנות מצטטת על מלכים א יב:כו

"ויאמר המן בלבו וגו'" (פסוק ו), במדרש (אסת"ר י, ג) "ויאמר המן בלבו"; הרשעים ברשות לבם, "ויאמר עשיו בלבו" (בראשית כז, מא), "אמר נבל בלבו" (תהלים יד, א), "ויאמר ירבעם בלבו" (מ"א יב, כו), "ויאמר המן בלבו". אבל הצדיקים לבם ברשותם, הדה הוא דכתיב "וחנה היא מדברת על לבה" (ש"א א, יג), "וישם דניאל על לבו" (דניאל א, ח), "ויאמר דוד אל לבו" (ש"א כז, א), ודומין לבוראן "ויאמר ה' בלבו" (בראשית ח, כא).

וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל. וְזֶה לְהוֹדִיעַ שֶׁבִּימֵי מַלְכוּתוֹ קָרָה, כְּשֶׁבָּאוּ הָאֻמּוֹת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר שֶׁנֶּעֶשְׂתָה הַמְצָאַת הָעִיר וְהַמִּגְדָּל, כְּדֵי שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ עַל כָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי בְּאֶמְצָעוּת אֵל נֵכָר כְּלָלִי לְכָל הַמִּין, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ, כְּעִנְיַן עֲצַת יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יָרֵא דְּרִישַׁת הַמִּקְדָּשׁ (מלכים א יב:כו).

כעס לאביו בן כסיל. כגון ירבעם כעס הוא להקב"ה: