וַיֹּאמֶר֩ אֵלִיָּ֨הוּ הַתִּשְׁבִּ֜י מִתֹּשָׁבֵ֣י גִלְעָד֮ אֶל־אַחְאָב֒ חַי־יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר עָמַ֣דְתִּי לְפָנָ֔יו אִם־יִהְיֶ֛ה הַשָּׁנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה טַ֣ל וּמָטָ֑ר כִּ֖י אִם־לְפִ֥י דְבָרִֽי׃ (ס)
פירוש מהרז״ו
ואליהו מחיה מתים. מ"א י"ז. ומ"ש עוצר גשמים ג"כ שם י"ז ובויק"ר וקה"ר שם ליתא מ"ש כאן עוצר גשמים. רק כאן צריך לזה ודו"ק. ואליהו מברך המועט ג"כ שם י"ז. ואלישע מחים מתים מ"ב ד'. וכן פוקד עקרות שם וכן מברך המועט שם. וממתיק המר מ"ב ב'. ומ"ש במר כמ"ש וישלך שם מלח. וכל דברים אלו יעשה הקב"ה לעתיד. מחיה מתים כמ"ש אני אמית ואחיה וכמ"ש יחזקאל ל"ז. יברך את המועט כמ"ש הקטן יהיה לאלף כו'. וכמ"ש וצויתי את ברכתי וכן ישלח לך את הברכה. ומ"ש פוקד עקרות כמ"ש רני עקרה וכו' כי חלה גם ילדה ציון וכו' וכמ"ש הרה ויולדת יחדיו. ממתיק המר כמ"ש יחזקאל מ"ז ונרפאו המים:
צרור המור
ואמר ותנח התיבה בחדש השביעי לפי שכבר נחו המים הזדונים. ובכאן רמזו במדרש הנעלם על מעלת החדש השביעי הוא חדש תשרי שבו נברא העולם ובו תקנת המועדות ובו כפרת יום הכיפורים שהוא בחדש השביעי ואז ישב השם על כסא קדשו לשפוט תבל בצדק. וזהו ותנח התיבה שהוא כדוגמת כסא הכבוד כדכתיב בכסא ליום חגינו בחדש השביעי הוא חדש תשרי. על הרי אררט הם כל מיני מדות הדין שיצאו מכח נחש הקדמוני שנתקלל בארור אתה מכל הבהמה ותרגומו ליט את וזהו דוגמת לוט ההולך את אברם. ולולי זה מה לנו שיכתוב בתורה שנחה התיבה בחדש השביעי או בחדש העשירי וכן על הרי אררט או על הרי חשך. אלא להודיענו רמיזה גדולה מרחמי השם שנהג עם בריותיו ורחם עליהם לתת לעולם שארית כמו שהוא מרחם ביום הכפורים ואולי על זה נרמז בכאן ויהי מקץ ארבעים יום רמז לארבעים יום של יום הכיפורים שירד משה מן ההר דכתיב ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה עד שנתקבל ברצון ונפתחו שערי שמים לכל בעלי תשובה וזהו ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה. וכן רמזו גם כן כל זאת הפרשה על העתיד בענין העורב והיונה עד שאמרו עד יבשת המים זה אליהו התשבי שהוא מתושבי גלעד וזהו יבשת כמו תשבי וכתוב באליהו והעורבים מביאים לו לחם ובשר. וכן אמרו במדרש הנעלם כי בענין היונה רמוזים הגליות וכנסת ישראל היא משולה ליונה דכתיב יונתי בחגוי הסלע. ובעונה נשתלחה ונתגרשה כדכתיב שלח מעל פני. וזהו וישלח את היונה מאתו בגלות בבל ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה שהכביד מלך בבל עולו עליהם וכתיב שם ובטרם יתנגפון רגליכם על הרי נשף:
עץ יוסף
ואחד בימי אליהו. שנאמר (מלכים א, יז א) חי ה' אלהי ישראל אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי:
פירוש מהרז״ו
זמין למנויי פרימיום בלבדעץ יוסף
זמין למנויי פרימיום בלבדחזקוני
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
לא נמצא שם שמים מתחלל – בתמיה שאליהו נשבע חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי (מלכים א י'ז:י') ואתה נשבע שאין אתה זז עד שירדו גשמים:
רש"י
כשני אליהו – בימי אחאב שהיה העולם צריך לגשמים דכתיב (מלכים א י״ז:א׳) אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי: