ק֣וּם לֵ֤ךְ צָרְפַ֙תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְצִיד֔וֹן וְיָשַׁבְתָּ֖ שָׁ֑ם הִנֵּ֨ה צִוִּ֥יתִי שָׁ֛ם אִשָּׁ֥ה אַלְמָנָ֖ה לְכַלְכְּלֶֽךָ׃
תורה תמימה
וירכתו על צידן. א"ר לוי, מכאן רמז שאמו של יונה הנביא מאשר אתיא, דכתיב וירכתו על צידן, ירך שיצא ממנה – מצידן היתה כובאור הענין, כי ביחס משפחתו של יונה הנביא סותרים המקורים זא"ז, כי במקום אחד מצינו שהיה משבט אשר, דכתיב בשופטים א', אשר לא הוריש את יושבי צידן, אלמא צידן בגבול אשר היה, וכתיב (מלכים א י״ז:ט׳) שאמר הקב"ה לאליהו קום לך צרפתה אשר לצידן וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך, ומבואר דצרפת בגבול אשר היא, ואמרו במדרש שהאלמנה ההיא היתה צרפתית ובנה שהחיה אליהו היה יונה הנביא, הרי מבואר שהי' משבט אשר, וכנגד זה מצינו שהיה משבט זבולן, דכן כתיב ביהושע י"ט ויעל הגורל השלישי לבני זבולן למשפחתם, וכתיב שם עוד, ומשם עבר קדמה מזרחה, גתה, חפר, עתה, קצין, ומבואר דגתה וחפר בגבול זבולן הם, וכתיב (מלכים ב י״ד:כ״ה) כדבר ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר, הרי מבואר שהיה משבט זבולן.
ולכן דריש ר' לוי לפשר בין הסתירות, שאביו היה מזבולן ואמו מאשר, ומסמיך זה על הפסוק שלפנינו, זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן, דקשה איך כתיב בזבולן וירכתו על צידן, הא צידן היה בחלקו של אשר כמבואר למעלה, ולכן דריש דיש בפסוק זה רמז ליונה הנביא, דגם ביה כתיב כלשון זה שירד לחוף הים ואח"כ לחוף אניות. ואמר, שאע"פ שענינו נרמז בזבולן, אבל ירכתו – ירך שיצא ממנה [רומז לאמו] הי' על גבול צידן שהיא בחלקו של אשר והיתה משבט אשר. והענין מבואר. .
(ירושלמי סוכה פ"ה ה"א)
ולכן דריש ר' לוי לפשר בין הסתירות, שאביו היה מזבולן ואמו מאשר, ומסמיך זה על הפסוק שלפנינו, זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן, דקשה איך כתיב בזבולן וירכתו על צידן, הא צידן היה בחלקו של אשר כמבואר למעלה, ולכן דריש דיש בפסוק זה רמז ליונה הנביא, דגם ביה כתיב כלשון זה שירד לחוף הים ואח"כ לחוף אניות. ואמר, שאע"פ שענינו נרמז בזבולן, אבל ירכתו – ירך שיצא ממנה [רומז לאמו] הי' על גבול צידן שהיא בחלקו של אשר והיתה משבט אשר. והענין מבואר. .
(ירושלמי סוכה פ"ה ה"א)
בן יהוידע
"בָּשָׁן", זֶה אֱלִישָׁע הַבָּא מִן הַבָּשָׁן. קשה למה הקדים אלישע לאליהו זכור לטוב? ומהרש"א ז"ל נרגש בזה ותירץ לפי שאלישע החיה שנים יעיין שם.
ואני ההדיוט נראה לי בס"ד לפי כי באלישע הנביא ע"ה איכא רבותא טפי מפני דאליהו ז"ל קודם שבא לעולם הזה היה מלאך בשמים ואחר כך עלה בסערה בשמים וחזר להיות מלאך שם וכמו שכתב הרב פתח עינים ז"ל על בתרא דף ק"ט עיין שם. וכיון דהיה תחילתו מלאך וסופו מלאך אין בזה חידוש כל כך שהחיה את המת כאשר היה באלישע הנביא ע"ה שהיה אדם ילוד אשה ממש ולכך הקדים את אלישע הנביא ע"ה.
ובני ידידי כה"ר יעקב הי"ו תירץ דגבי אלישע איכא רבותא טפי משום דגבי אליהו זכור לטוב יש לומר זכות העולם וזכות הצדיקים אשר בישראל גרם בזה דאיתא בגמרא דסנהדרין (דף קיג) אחר דבעי רחמי ויהבו ליה מפתח של גשמים דעל ידי כך עשה עצירת גשמים חזא קודשא בריך הוא דאיכא צערא בעלמא ולכך אמר לו 'קוּם לֵךְ צָרְפַתָה' (מלכים א' יז, ט) כדי לגלגל הדבר שיחזיר את מפתח של גשמים וירד מטר דעל ידי כך מת בנה של צרפתית ובקש מהקב"ה שיתן לו מפתח של תחיית המתים להחיותו ואמר לו הקב"ה כבר יש בידך מפתח של גשמים ואם אתן לך גם מפתח זה יהיו בידך שתים וישאר בידי רק אחד ואין משורת הכבוד, על כן תחזיר לי מפתח של גשמים ואתן לך זה וכן עשה, ועל ידי כך ירדו גשמים ורווח עלמא. ואם כן יש לומר זכות הרבים וזכות העולם גרם בזה כדי שיהיה מטר על פני האדמה מה שאין כן באלישע דלא הוה הכי אלא הוי רבותא דידיה לגמרי לכך הקדימו עכ"ד נר"ו.
ודע אף על גב דאמרו בגמרא (סנהדרין צב:) מתים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא התם לא החיה אותם הוא בעצמו אלא ניבא על תחייה שלהם דכתיב (יחזקאל לז, ה) 'כֹּה אָמַר אֲדֹ' הֳ' לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם'.
ואני ההדיוט נראה לי בס"ד לפי כי באלישע הנביא ע"ה איכא רבותא טפי מפני דאליהו ז"ל קודם שבא לעולם הזה היה מלאך בשמים ואחר כך עלה בסערה בשמים וחזר להיות מלאך שם וכמו שכתב הרב פתח עינים ז"ל על בתרא דף ק"ט עיין שם. וכיון דהיה תחילתו מלאך וסופו מלאך אין בזה חידוש כל כך שהחיה את המת כאשר היה באלישע הנביא ע"ה שהיה אדם ילוד אשה ממש ולכך הקדים את אלישע הנביא ע"ה.
ובני ידידי כה"ר יעקב הי"ו תירץ דגבי אלישע איכא רבותא טפי משום דגבי אליהו זכור לטוב יש לומר זכות העולם וזכות הצדיקים אשר בישראל גרם בזה דאיתא בגמרא דסנהדרין (דף קיג) אחר דבעי רחמי ויהבו ליה מפתח של גשמים דעל ידי כך עשה עצירת גשמים חזא קודשא בריך הוא דאיכא צערא בעלמא ולכך אמר לו 'קוּם לֵךְ צָרְפַתָה' (מלכים א' יז, ט) כדי לגלגל הדבר שיחזיר את מפתח של גשמים וירד מטר דעל ידי כך מת בנה של צרפתית ובקש מהקב"ה שיתן לו מפתח של תחיית המתים להחיותו ואמר לו הקב"ה כבר יש בידך מפתח של גשמים ואם אתן לך גם מפתח זה יהיו בידך שתים וישאר בידי רק אחד ואין משורת הכבוד, על כן תחזיר לי מפתח של גשמים ואתן לך זה וכן עשה, ועל ידי כך ירדו גשמים ורווח עלמא. ואם כן יש לומר זכות הרבים וזכות העולם גרם בזה כדי שיהיה מטר על פני האדמה מה שאין כן באלישע דלא הוה הכי אלא הוי רבותא דידיה לגמרי לכך הקדימו עכ"ד נר"ו.
ודע אף על גב דאמרו בגמרא (סנהדרין צב:) מתים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא התם לא החיה אותם הוא בעצמו אלא ניבא על תחייה שלהם דכתיב (יחזקאל לז, ה) 'כֹּה אָמַר אֲדֹ' הֳ' לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם'.