וַיָּ֣קָם ׀ וַיֵּ֣לֶךְ צָרְפַ֗תָה וַיָּבֹא֙ אֶל־פֶּ֣תַח הָעִ֔יר וְהִנֵּֽה־שָׁ֛ם אִשָּׁ֥ה אַלְמָנָ֖ה מְקֹשֶׁ֣שֶׁת עֵצִ֑ים וַיִּקְרָ֤א אֵלֶ֙יהָ֙ וַיֹּאמַ֔ר קְחִי־נָ֨א לִ֧י מְעַט־מַ֛יִם בַּכְּלִ֖י וְאֶשְׁתֶּֽה׃
אבן עזרא
מלת ויקחו לי. כגזרת סורה אלי (שופ' ד יח) שיסור הנקרא ממקומו ויקרב אליו, וככה שיקח מאתו ויתן לי, וככה קחי נא לי מעט מים (מ"א יז י):
אבן עזרא
קחו. הפך תנו רק בהיות מ"ם אחר גזרת לקיחה הנה היא כמו נתינה, קחו נא לי מעט מים (מ"א יז י) פי' כי הלקיחה לי היא בעבורי, וככה קחו מאתכם תרומה לד':
הטור הארוך
לכל האותות. פי' לא קם נביא בישראל לכל האותות. א"נ חוזר על אשר ידעו ה' פא"פ לכל האותות והמופתים שעשה שכולם נעשו (בשמו הגדול) ושמעם. והנה גם בשאר נביאים נשמעו אותות ומופתים כאליהו שעשה מופתים רבים אבל ההפלגה למשה רבינו אמרו במדרש כל הנביאים כולם היו עושים נסים ע"י תפילה כחמה ליהושע ובן הצרפת ועצירת גשמים לאליהו ובן השונמית לאלישע אבל משה מיד הי' עושה ואין המדרש זה ברור. ורמב"ם כתב במורה נבוכים כי ההפלגה למשה הוא מה שאמר לפרעה לכל עבדיו ולכל ארצו ולעיני כל ישראל כי הי' לעיני החולקים עליו ולעיני המסכימים עמו אבל שאר נביאים עשו אותות ליחידים מבני אדם כענין ספרה נא לי וכן כולם. וכתב רמב"ן ואיננו נכון כי עצירת גשמים לאליהו וביאתם הי' דבר מפורסם מאד וגם כן היה גזירת אליהו באמרו חי ה' אם יהי' שנים האלה טל ומטר וכן עמידת השמש ליהושע הי' לעיני כל ישראל וראו אותו מסוף העולם ועד סופו וכן קריעת הירדן כקריעת הים סוף נעשה לכל ישראל. אבל לפי פשוטו של מקרא הכל קשור ומחובר לשל מעלה לא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פא"פ ולעשות אותות ומופתים ביד חזקה ומורא גדול כמשה ואם עשו מקצת מהם לא הגיעו לרובם ולא למעלה הגדולה שבהם כי לא הי' כיום סיני לפניו ולאחריו וכן לא הגיעו אותות הנביאים לזמן גדול כמו שהגיע הוא ע"ה כי אות המן תמידי ארבעים שנה ועמוד האש וענן גם הבאר והשליו על דעת רבותינו ולכתם המדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון ולא חסרו דבר: