פרשנות מצטטת על מלכים א יח:ד

וברוך אתה בשדה. רב אמר, ברוך אתה בשדה – שיהיו נכסיך קרובים לעיר, ור' יוחנן אמר, ברוך אתה בשדה – שיהיו נכסיך משולשים, שליש בתבואה, שליש בזיתים, ושליש בגפנים ^ושיש שנה שלוקה בגפנים ובזיתים ואינו לוקה בתבואה ויש שנה שלוקה בזו ולא בזו ותהיה לו פליטה. וי"ל דלמד כן ר' יוחנן ממ"ש בסנהדרין ל"ט ב' ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה' ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה (מ"א י"ח), ומפרש מאי שנא חמשים חמשים [ולא כולם במערה אחת], אמר ר' אלעזר, מיעקב למד, שנאמר והיה המחנה הנשאר לפליטה, ור"ל שמא יקרה סבה במערה אחת תשאר המערה השנית לפליטה, ע"כ, וגם כאן הסברא כן. ומה שנראה להם בכלל לדרוש פסוק זה עיין מש"כ בפסוק הקודם סוף אות ה'. .
(ב"מ ק"ז א')

המחנה הנשאר לפליטה. כתיב (מלכים א י״ח:ד׳) ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה' ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה, מאי שנא חמשים ^בר"ל מאי שנא חמשים חמשים בשתי מערות ולא כולם במערה אחת. , א"ר אלעזר, מיעקב למד, שנאמר והיה המחנה הנשאר לפליטה ^גר"ל אולי יקרה סבה במערה אחת כגון אם תודע איזבל אשת אחאב ותהרגם או סבה אחרת ישארו החמשים שבמערה השניה. ובב"מ ק"ז ב' איתא, א"ר יוחנן, לעולם ישלש אדם נכסיו שליש בתבואה שליש בזיתים שליש בגפנים, ופירש"י שיש שנה שלוקה בגפנים ובזיתים ואינו לוקה בתבואה, ויש שנה שלוקה בזו ולא בזו ותהיה לו פליטה, עכ"ל, וי"ל דמאמר זה נסמך אלמוד זה שלפנינו. .
(סנהדרין ל"ט ב')

גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר בְּעֹבַדְיָה, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ (מלכים א יח, ד). אין הכונה דעובדיה גדול מן אברהם אבינו דזה לא יתכן! אלא הכונה כל צדיק עובד את השם יתברך צריך שתהיה עבודת הקודש שעושה כלולה מיראה ואהבה כדרך האמור בזוהר הקדוש אך צדיק עצום כאברהם אבינו ע"ה גובר בו חלק האהבה יותר ולכן קראו 'אַבְרָהָם אֹהֲבִי' (ישעיה מא, ח) ושאר צדיקים גבר בהם חלק היראה יותר.
והכי הוה עובדיה ולכן כתוב ביה וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת הֳ' מְאֹד (מלכים א' יח, ג) שזכר מאד בחלק היראה אך באברהם אבינו לא אמר לו יְרֵא אֱלֹקִים 'מְאֹד' אַתָּה (בראשית כב ,יב) ולכן לא אמרו 'גָּדוֹל עוֹבַדְיָה' מאברהם אלא 'גָּדוֹל הַנֶּאֱמָר'.