פרשנות מצטטת על מלכים א יח:כז

התל: לדעתי הוא הפעיל משרש תלל, וכמוהו ותוללינו שמחה (תהלים קל"ז ג'), ומזה בתלמוד חוכא ואטלולא, ומזה ואיש ברעהו יהתלו (ירמיה ט' ד'), אם כהתל באנוש תהתלו בו (איוב י"ג ט') בדגש הלמ"ד, ונשארה ה"א הבנין באמצע המלה כמו, אהודנו, יהושיע, יהודוך (ע"ד ל' ארמית), וקרובה לזה דעת מהרש"ד, שגם הוא עושה המלות האלה הפעיל, אלא שהוא אומר שהשורש תול. והקדמונים וראז' וגעז' אמרו כי השרש התל, והוא בנין פעל, ובא הכח תמורת הדגש, ומלה אחת מסייעתם וַיְהַתֵּל בהם אליהו (מ"א י"ח כ"ז).

התל בי. מלה זרה, בעבור היות התי"ו רפה, כי עיקרו להדגש כמו "וַיְהַתַּל בהם אליהו" (מ"א יח כז) דרך לעג:

מהתלות, אומר אני כי התל הפעיל משרש תלל, ומזה ותוללינו שמחה (תהלים קל"ז ג'), ומזה בל"ח בחלוף דטל"נת חוכא ואטלולא; אלא שנשארה ה"א ההפעיל בעתיד, ואמרו תהתלו בו (איוב י"ג ט), כמו שאמרו יהודוך, אהודנו, (ואחר זמן מצאתי קרוב לדברי בדקדוק ובהבנת המקרא לר' וואלף היידענהיים בראשית ל"א ז'). אבל התלת בי (שופטים י"ו ו') הוא משרש ״תּוּל״, ״וַיְהַתֵּל״ בהם אליהו (מלכים א' יח כז) היא משרש התל, והם שלשה שרשים, והשרש האמת אינו אלא תל. וכל הפסוק הזה ושאחריו אין להבינם כמשמעם שכן היו אומרים לנביאים, כי לא יתכן שיאמרו לא תחזו לנו נכוחות, אלא מתוך שהיו מואסים התוכחות, היה נמשך מזה כי המוכיחים החפצים למצוא חן בעיני העם לא היו יכולים לדבר להם נכחות, והיו יודעים כי רק בדברם להם חלקות ומהתלות ימצאו חן בעיניהם, והנה זה כאלו העם יאמר להם כן בפירוש לא תחזו לנו נכחות וגו'.