וַֽיְהִי֙ בַּשְּׁבִעִ֔ית וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה־עָ֛ב קְטַנָּ֥ה כְּכַף־אִ֖ישׁ עֹלָ֣ה מִיָּ֑ם וַיֹּ֗אמֶר עֲלֵ֨ה אֱמֹ֤ר אֶל־אַחְאָב֙ אֱסֹ֣ר וָרֵ֔ד וְלֹ֥א יַעַצָרְכָ֖ה הַגָּֽשֶׁם׃
מנחת שי
השבעית. במדוייקים חסר יו"ד קדמאה ונמסר עליו ב' כתיב כן ולא מצאתי שכתוב כן רק ויהי בשביעית (מלכים א י״ח:מ״ד) והתם נמי נמסר ב' חסר יו"ד קדמאה:
ביאור יש"ר
כתנת פסים, היה מצבעים רבים שכל פס ממנו היה מצבע בפני עצמו ותרגום ככף איש (מ"א י"ח מ"ד), כפסת ידא, ועשה כן יעקב כדי שיובדל במלבושו משאר האחים, וידעו כולם שהוא הבן האהוב לאביו וייראו משלוח יד בו:
תוספות יום טוב
בפיסת הרגל. לשון הר"ב כף הרגל. וכן פיסת היד הוא כף היד. כדכתיב (מלכים א י״ח:מ״ד) ככף איש עולה מים תרגומו פיסת ידא. הר"ש:
ר"ש משאנץ
זמין למנויי פרימיום בלבדמחוקקי יהודה; קרני אור
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
שתיהן לקללה – אקרא קאי האי דכתיב על עיר אחת אמטיר ועל עיר אחת לא אמטיר שניהם לקללה אותה שימטיר עליה רוב גשמים שמקלקלין את התבואה ואת שלא ימטיר אין גשמים ואין תבואה גדילה אשר לא תמטיר עליה מוסב הדבר על העב שהעב בלשון נקיבה דכתיב (מלכים א יח מד) הנה עב קטנה ככף איש עולה מים:
שפתי חכמים
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
העלות הענן. כְּתַרְגּוּמוֹ אִסְתַּלָּקוּת, וְכֵן "וְנַעֲלָה הֶעָנָן", וְלֹא יִתָּכֵן לִכְתֹּב וּלְפִי עֲלוֹת הֶעָנָן, וְעָלָה הֶעָנָן, שֶׁאֵין זֶה לְשׁוֹן סִלּוּק אֶלָּא צִמּוּחַ וַעֲלִיָּה, כְּמוֹ "הִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם" (מלכים א י"ח):
רש"י
על כפים. על העננים וכן נשא לבבינו אל כפים (איכה ג׳:מ״א) על שם עב קטנה ככף איש (מלכים א י״ח:מ״ד) ורבותינו אמרו על (חמס) ועון כפי' כסה אור, המטר נעצר: