וְלֹֽא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־הֻגַּד־לִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חָכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃
מלבי"ם
וכל שכן שלא ישוער זה לרעה כלל הרע המשיג לאיש אחד מאישי בני אדם, כמו הרעות אשר הגיעו אל איוב מצד טבע ההפסד הכולל, ועל פי זה יאמר הפילוסוף כי הוא אינו מתלונן כלל על המשפט הראשי, כי לפי דעתו במשפט הראשי לא יצא עוול מאת הממציא המציאות הכללי, אחרי כי המציאות בכלל טוב הוא, ורצה בו חכמתו וטובו, לא נוכל לייחס אליו עוול אם יימשך בהכרח רע והפסד לאיש אחד מן המין, או למין אחד אשר הוא כאיש אחד בערך אל הסוג, וכל שכן בערך המציאות הכללי, יען כי הרע מוכרח מצד סדר המציאות הכללי אשר לא יתהווה זולת זה.
מלבי"ם
כי אזן ששמעה שמעי ותאשרני, חשבה אותי למאושר באושר הנפשי, ולא לבד השומע מרחוק שלפעמים יגזם השומע יותר ממה שהוא באמת. כי גם עין אשר ראתה תעידני, העידה שאמת הדבר אשר שמעו, כמ"ש ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני (מלכים א י׳:ז׳) ור"ל שהייתי מוצלח וגם ראוי אל ההצלחה מצד מעשי, שזה עיקר ההצלחה אם ראוי אליה:
מגלה עמוקות
ויאמר משה מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל וגו' וזה לך האות. בדרך השכל משלשה צדדים לא היו ראוים ישראל לצאת מצד הפועל מצד הפעולה מצד המתפעל מג' תנועים הן מה שבין מה שממנו מה שאליו כנגד מה שאליו א' מי אנכי שאינו ראוי מעצמו נגד מה שבין א' כי אלך אל פרעה שהוא מלך קשה נגד מה שממנו אמר כי אוציא את בני ישראל שהם מצד עצמם אינם ראוים לפי שהם בעירום ובחוסר כל. וכנגד ג' אלו השיב הקב"ה נגד מה שבין שהרי פרעה מלך קשה כי אהיה עמך אם הוא מלך קשה (משלי כא) פלגי מים לב מלך ביד ד' לכל אשר יחפוץ יטנו. נגד מה שממנו שהוא אינו ראוי לזה אמר אדרבא הוא ראוי לכך וזה לך האות שאתה כבד פה וכבד לשון וזה נעשה לו כשהיה בן ג' שנה כדאיתא במדרש שלקח כתרו של פרעה מעל ראשו עד שהאיצטגנינום אמרו שזה יקח ראשך מעליך ויהיה המושיע עד שיעצו יחדו להביא קערה עם גחלים וקערה עם דינרים ומשה רצה לבחור בטוב ולמאוס ברע כי לכך נוצר כמ"ש ותרא אותו כי טוב עד שבא גבריאל והושיט ידו לגחלים והוא נכוה בידו ונגע יד לפה ומזה נעשהכבד פה הרי מזה שנעשה עמו מעשה נסים באותו פרק לך אות כי אנכי שלחתיך (שם כ) גם במעלליו יתנכר נער שסופך ליטול כתר מלוכה מן פרעה וע"ז פי' הפסוק (תהלים סח) תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועוזו בשחקים בפר"א כתב שלא היו ישראל במצרים רק פ"ו שנה מנין אלהי"ם והנה באותו פרק שנעשה עם משה נס זה היה בן ג' שנה ובן פ' שנה היה בעמדו לפני פרעה הרי ע"ז שנה היה ליציאת מצרים ז"ש תנו על לבבכם ע"ז שנה לאלהים פ"ו שנה שהיו במצרים קושי' השעבוד מיום שנולדה מרים אז אתה רואה שעל ישראל יהיה גאותו של מרע"ה ולא עוד שהוצרך גבריאל המלאך לירד מן השמים ולעשות עמו נס הרי ועוזו בשחקים ונגד מה שאליו א' שישראל אעפ"י שהם עתה אינם ראוים לנסים הלא בהוציאך את העם הזה תעבדון על ההר הזה תקבלון התורה ונידון עתה על שם העתיד לטובה אבל לרעה אין הקב"ה דן רק (בראשית כא) באשר הוא שם ועפי' המדרש ע"פ ואנכי אהיה עם פיך והורתיך אשר הדבר אם פיך למה נאמר והורתיך ואם נאמר והורתיך וכו' אלא מלמד שהראה הקב"ה למשה גנזי חכמה והראה לו כיתות סופרים וכו' ופי' הפסוק ואנכי אהי' עם פיך על מענה פיו ולשון והורתיך על כל הוראות שעתיד לחדש כלם הלכה למשה מסיני ז"ש אשר תדבר. הנה מאחר שהקב"ה הראה למשה ספרו של אד"הר כמ"ש ע"פ (שם ה) זה ספר תולדות אדם אי' בזוהר שהוא ספרו דא"הר שמסר לו רזיאל המלאך יש בו י"ב תיבות מפסוק (משלי יח) מגדל עז שם ה' עד ה' צדיק ומאותן י"ב שמות ידע מה למעלה ומה למטה (תהלים כד) זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה שהוא סוד עולם הבריאה ששם דיוקנא של יעקב חקוקה תחת כסת הכבוד לכן א' עה וזה לך האות על אותו ספר קאמר ושם הראה לו שכתוב שמשה יקבל התורה מסיני ז"ש בהוציאך את העם הזה תעבדון את אלהים על ההר הזה כך כתוב באותו הספר שאתה תהיה המוציא והמביא את ישראל. גם רמז שמשה תיקן כל י"ב אתוון שבג' עולמות מנין ז"ה ספר תולדות אדם כי אד"הר לא כלל רק ק' אמה שהוא י' אותיות השם בכל עולם ש"ד אותיות ובכל רתיכא כלול ב' כתפות בכל כתף ה' חסדים ה' גבורות כלולים כל א' ת"ק הרי אלף נמצא שם בן ד' כלול י"ה בשמים ו"ה בארץ הרי בכל עולם ב' אלפים אד"הר היה כלול מב' עולמות יצירה עשייה ולא השיג בעולם הבריאה רק החצי וז"ס שאמרה מלכת שבא (מלכים א י) ולא הוגד לי החצי כי ראתה חכמת אלהים בקרבו שמגיע גם לאלף (שיר ח) יבא בפריו אלף כסף וז"ס (שם) האלף לך שלמה שזכה ג"כ לאותו אלף שלא זכה בהו אד"הר ועל משה אתמר (קהלת ז) אדם אחד מאלף מצאתי כי אד"הר היה תרומה של עולם מכל מאה דרגין ונטל אח"כ שנים הרי ק' אבל משה זכה לק"ך שנה אותו אלף זכה בהם ז"ש זה לך האות כי כל י"ב אותיות ו' מורה על ו' אלפים. ג"פ אהיה בפרשה בז"ח על ג"פ היום דאתמר גבי שבת שהם לקבל ג' גליות שבכל גלות וגלותא רביעי דאתמשך והוא לקבל משה כי ג' גליות לקבל ג' אבות וגלותא רביעאה לקבל משה, לדעתי ז"ס כי אהיה עמך דייקא כי לקבל גלותא רביעאה לא אתמר שם של אהי"ה ז"ש כי אנכי אהיה עם פיך הראה הקב"ה עם לבת אש ג' בתי מקדשות לב"ת ב"פ ארי"ה (ישעיה כט) הוי אריאל שנשרף באש בית ראשון היה ה' עלאה בית שני ה' תתאה לכן מדת הגובה בית ראשון שלשים אמה בינה כלולה מג' ראשונות כל א' מעשר הרי ל' מגדול הפורח באויר קדמון (משלי יח) מגדל עוז שם ה' מינה מתערין דינין הוי"ה בנקודת אלהים. ובית שני מ' בסוד ד' רגלי מרכבה רגל רביעי זה וזה היה עליה על גביו כפל ה"ה מערת המכפלה וכן שלחן בעוה"ז על ד' כרעי ובעו"הב פתורא אתלת כרעי כי עוה"ב הוא בינה סוד ה' ראשונה עוה"ז ה' אחרונה היא רביעית הה"ין מן מספר רובע ישראל וכן בק"ש של שחרית ג' ברכות ובשל ערבית ד' ברכות וכן אבות שלשה ואמהות ד' וכן תרין שינין של תפילין סוד חש"מל: