פרשנות מצטטת על מלכים א י:כב

(ה) בית ד' כורין של גנות טוחנין בזהב. לפי לשון נוסחא זו פירושו שהי' לו קרקע בית ד' כורים של עפרות זהב, ולשון גנות נופל בזה כדאשכחן לקמן פכ"ה ובויק"ר פ"ה אקרא דעפרות זהב לו דדרש כשהי' הולך אצל הגנן ונותן לו באיסר ירק הי' מוצא בעפרו זהב, ולשון טוחנות בזהב יתפרש על טחינת גושי העפר עד אשר דק בכדי לברור מהן הזהב, אבל בכ"ז הלשון מגומגם כי הטוחנות הן ענין נפרד מהגנות שנמצא בהן העפרות זהב ואין מיושב כ"כ לייחסן יחד גנות טוחנות בזהב, ואיפשר צ"ל צומחות בזהב, שהירקות היו צומחות בעפרות זהב וכסדום דלעיל, או צ"ל של מנגנות טוחנות בזהב ופי' מנגנות היא כלי תחבולות (ע"ע מגן וע' מנגן) באופנים וגלגלים שהמציאו למלאכת טחינת עפרות הזהב (כעין הנמצאים בדורותינו בזה). ועל כי לא ראיתי מוזכר בשום מקום עוד שהיו נמצאים בא"י מחצבי זהב וכסף ונצטרך לדחוק שהיה לו זה לנקדימון בח"ל^[ג]ולא הוזכר בתורה בשבח הארץ כ"א אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת (דברים ח) וכן ברזל ונחשת מנעלך ע"ש בפירש"י ואלמלי הי' נמצא בה מחצבי זהב וכסף לא הי' שתיק קרא מלשבח בה, וכן בשלמה לבנין הבית מזכיר שהיו מביאים לו זהב מאופיר באניות תרשיש ומה שהביאה לו מלכת שבא ואנשי התרים וסוחרים ופחות ומלכים (מלכים א' י' וד"ה ב' ט') ולא הוזכר דבר מה שהוציא זהב מא"י עצמה, וכן ביחזקאל (כז) בצור הזכיר תרשיש סוחרתך בכסף וגו' רוכלי שבא וגו' וזהב נתנו בעזבוניך וביהודא וא"י הזכיר חטי מנית וגו' ולא כסף וזהב (אלא שבזה י"ל שמפני שהי' מועט לא הי' כדי לעשות ממנו מסחר לצור, וכ"מ דמעט וודאי הי' נמצא מההוא דקה"ר פ"ב שא"ל אנדריינוס לר"י אשר לא תחסר כל בה אייתי לי הני ג' מילין פלפלין ופמייני ומטכסא כו', ואם לא הי' נמצא בה זהב וכסף הי' שואלו מהן ג"כ, אלא וודאי היו זה יודעים שנמצאים מעט):. ע"כ מקום לומר שט"ס כאן וצ"ל של קירות טוחות בזהב (וכלשון המקרא (ד"ה א' כט) לטוח קירות הבית), ור"ל שהי' לו פלטרין של בית ד' כורים וכל קירותיו מחופות זהב, או יש להגיה של גנזיות טמונות בזהב, ופי' בית אוצרותיו לזהב הי' מחזיק בית ד' כורים:

בראשונה. כמו כבראשונה בימי שלמה כעניין שנא' (מלכים א י׳:כ״ב) כי אני תרשיש למלך בים אחת לשלש שנים תבא אני תרשיש וגו', תרשיש שם הים:

מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבא אני תרשיש וגו' (מ"א י'):