פרשנות מצטטת על מלכים א י:כג

וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וּלְחָכְמָֽה׃

רש"י

מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבא אני תרשיש וגו' (מ"א י'):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

אשר לא היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה. מוסב על עושר וכבוד אשר לא שאלת כי החכמה שאני נותן לך בה תלוי גם עושר גם כבוד גם אריכות ימים דכתיב (משלי ג׳:ט״ז) אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד וזהו שכתוב במלכים (א' י"א) ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעושר ולחכמה וגומר:
שאל רבBookmarkShareCopy

בן יהוידע

תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה מַלְכּוֹ בַּכִּפָּה, וָאֵלּוּ הֵן: אַחְאָב וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּנְבוּכַדְנֶצַּר. כתבו התוספות גם אלכסנדרוס מוקדון מלך בכיפה, ולא חשיב משום דלא נזכר שמו להדיא בכתובים. ובגמרא אמרו ששלמה המלך ע"ה מלך בכיפה ולא חשיב ליה הכא בברייתא, משום דקים ליה בדרבא מינה דמילתא אחריתי הוה ביה שמלך על העליונים ועל התחתונים.
ונראה לי בס"ד הא כתיב (ישעיה מח, יג) 'אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ', נמצא העולם נברא באורות שהם תמונת היד, שיש בה חמשה אצבעות שהם ארבעה עומדים ביחד בפני עצמו, ואחד מובדל בפני עצמו, ולכן מלכו בכיפה שהוא כללות הארץ, ארבעה כנגד תמונת ארבעה אצבעות שהם עומדים ביחד, ושלמה המלך ע"ה מלך גם כן בכיפה שהוא כנגד הגודל המובדל בפני עצמו, כי הוא כח מלכותו לא תתערב עם כוחות מלכות הארבעה ההם, יען שהוא מלך בעליונים ובתחתונים. ובזה מובן הכתוב דכתיב גבי שלמה (מלכים א' י, כג) 'וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה', אמר לשון וַיִּגְדַּל לרמוז כי הוא כנגד הגודל.
ברם יש מקשים, דמאי נפקא לן מהא אם מלכו בכיפה? ומאי דהוה הוה! ואם היו אנשים צדיקים ליכא קושיא, דקא משמע לן הכבוד שנתן השם יתברך לעושי רצונו אך אחאב היה עובד עבודה זרה, ומנו אותו בכלל אין להם חלק לעולם הבא, ונבוכדנצר ואחשורוש היו עכו"ם ורשעים גמורים אשר לא מזרע ישראל המה, ומאי נפקא מינה לידע שהיו מולכים בכיפה?
ונראה לי בס"ד דבאחאב קא משמע לן בזה כבוד התורה כמה יקר הוא, דהא אמרינן בסנהדרין (סנהדרין קב:) מפני מה זכה אחאב למלכות כ"ב שנה? מפני שכיבד את התורה שניתנה בכ"ב אותיות, שבקש ממנו למסור לו ספר תורה כדי לעקור פסוק (דברים כג, ד) 'לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי' ולא קבל, ועשה מלחמה בעבור זאת עיין שם. ובזה מובן הטעם נמי שמלך בכיפה, כי כל הכיפה קיימת בזכות התורה, דכתיב (ירמיה לג, כה) 'אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי', וכיון שהוא כיבד את התורה זכה למלוך בכיפה כולה שהיא קיימת על התורה. ולפי זה קא משמע לן דבר זה באחאב כדי להודיענו כמה זכות יש למכבד את התורה, שאף על פי שהיה עובד עבודה זרה זכה למלוך בכיפה בשביל שכיבד את התורה.
וגבי נבוכדנצר הרשע קא משמע לן כמה גדול זכות המכבד את השם יתברך, כי נבוכדנצר זכה לכל הכבוד שנתן לו השם יתברך במלכותו בעבור שרץ ארבעה פסיעות לכבוד הקב"ה להחליף המכתב ששלח מלך בבל לחזקיהו המלך ע"ה, וכמו שאמרו בסנהדרין (סנהדרין דף צו:) יעוין שם, ולכן מלך בכיפה שנתפשטה מלכותו בד' רוחות הארץ בשביל ארבע פסיעות שרץ ברגליו על הארץ לכבוד השם יתברך, נמצא בזה נלמוד כמה גדול שכר המכבד את השם יתברך.
וגבי אחשורוש קא משמע לן כמה גדול זכות הדבק בצדיקים, דאמרו רבותינו ז"ל לא זכה אחשורוש לכל הכבוד אלא בשביל שהיה עתיד להדבק באסתר, והיינו דאמרינן בגמרא תבא אסתר בתה של שרה שחייתה קכ"ז שנים, ותמשול על קכ"ז מדינות, נמצא מלך בכיפה שהוא משך קכ"ז מדינות בשביל אסתר המלכה ע"ה. והשתא בא ללמדינו בא וראה ערל זה בשביל שדבק בצדקת זכה לכך, צדיקים עצמן על אחת כמה וכמה שיזכו לעתיד לבוא לשם ולתהלה ולתפארת.
שאל רבBookmarkShareCopy