פרשנות מצטטת על מלכים א כא:א

בכל העדויות המקראיות ברור שהנחלה המשפחתית היא מונח כמעט מקודש. כל אדם שולט באדמותיו, ולא יעלה על הדעת להפקיע זכות זו ממנו. ב"חוקת המלך" המלך זוכה בסמכויות רבות, אך הפקעת קרקעות אינה נכללת בהן (שמואל א ח יא-כא; יחזקאל מו טז-יט). סיפור נבות הוא דוגמה לחשיבותה של נחלת האבות ולדבקות בה מחד גיסא, וגם למגבלותיו של המלך המנוע מהפקעת קרקעות (מלכים א כא א-טו) מאידך גיסא. אגב אנו שומעים כי רכושם של מורדים שהוצאו להורג הופקע לטובת המלך.

לא תחמוד. ידוע כי החמדה תלויה בלב ועקר המצוה שיתיאש האדם מכל מה שיש לחברו קרקע ומטלטלין ויפנה לבו מן המחשבה הזאת שלא יחשוב בהם ולא יחמדם כי מתוך החמדה יבא אדם לידי רציחה, שכן מצינו בעכן (יהושע ז׳:כ״א) ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה וגו' ואחמדם ואקחם, והחמדה הזאת הביאתו לידי סקילה, וכן מצינו בענין אחאב שחמד כרם נבות היזרעאלי והיא הסיבה שהביאתו לידי מיתה.