וְ֠הוֹשִׁיבוּ שְׁנַ֨יִם אֲנָשִׁ֥ים בְּנֵֽי־בְלִיַּעַל֮ נֶגְדּוֹ֒ וִיעִדֻ֣הוּ לֵאמֹ֔ר בֵּרַ֥כְתָּ אֱלֹהִ֖ים וָמֶ֑לֶךְ וְהוֹצִיאֻ֥הוּ וְסִקְלֻ֖הוּ וְיָמֹֽת׃
ברטנורא
ומאיימין עליהם. מודיעים אותם שהשוכרים עדי שקר הן עצמן מבזין אותן וקוראים להן רשעים, דכתיב (במלכים א כ״א:י׳) בנבות, והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו, שיועצי המלך שהיו יועצים לשכרן קוראים להן בני בליעל:
רמב"ן
כי רעה נגד פניכם כתרגומו. זה לשון רש"י. (רש"י על שמות י׳:י׳) ומה טוב היה שיפרשהו אלינו, והנוסחאות מן התרגום מתחלפות בו, יש שכתוב בהן ארי בישא דאתון סבירין למעבד לקבל אפיכון אסתחרת. ונראה לזאת הנוסחא שרצה אונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות י׳:י׳) לפרש הרעה שאתם חושבים לעשות ישבה נגד פניכם להעיד בכם שאתם רוצים לברוח, כלשון והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדוהו לאמר (מלכים א כ״א:י׳) והוא כלשון וישבו לאכל לחם (בראשית לז כח), ואסתחרו. קום נא שבה (שם כז יט), אסתחר. ויש נוסחאות כתוב בהן לקביל אפיכון לאיסתחרא, יאמר הנה הרעה הזאת מזומנת לשוב לנגד פניכם, כי עליכם תחזור, מלשון ולא תסוב נחלה (במדבר לו ז), לא תסתחר:
וזה כמדרש חכמים שאמרו באלה שמות רבה (שמות רבה י״ג:ה׳) דרך הבחורים והזקנים לזבוח, שמא הקטנים והטף, מי שאומר דבר זה אין דעתו אלא לברוח, ראו כי אותה שאתם מבקשים לעשות, שיש בדעתכם לברוח, היא תשוב נגד פניכם שלא תצאו מכאן כלומר מדה כנגד מדה. ועוד מצאתי בו נוסחא אחרת לית קביל אפיכון לאסתחרא, יאמר אין בהכרת פניכם להסב הרעה אשר בלבבכם, כי הכרת פניכם ענתה בכם. ודרך הפשט דעו כי רעה נגד פניכם, עומדת וקרובה לבא עליכם מאתי, כי אגמול אתכם רעה בראותי שאתם חפצים לברוח:
וזה כמדרש חכמים שאמרו באלה שמות רבה (שמות רבה י״ג:ה׳) דרך הבחורים והזקנים לזבוח, שמא הקטנים והטף, מי שאומר דבר זה אין דעתו אלא לברוח, ראו כי אותה שאתם מבקשים לעשות, שיש בדעתכם לברוח, היא תשוב נגד פניכם שלא תצאו מכאן כלומר מדה כנגד מדה. ועוד מצאתי בו נוסחא אחרת לית קביל אפיכון לאסתחרא, יאמר אין בהכרת פניכם להסב הרעה אשר בלבבכם, כי הכרת פניכם ענתה בכם. ודרך הפשט דעו כי רעה נגד פניכם, עומדת וקרובה לבא עליכם מאתי, כי אגמול אתכם רעה בראותי שאתם חפצים לברוח:
שד"ל
סקול יסקל: בזריקת אבנים עליו, וכן הוא אומר וסקלתו באבנים (דברים י"ג י"א), וסקלתם באבנים (שם י"ז ה'), וסקלתם אותם באבנים (שם כ"ב כ"ד), וכן מצאנו כי איזבל כתבה והוציאוהו וסקלוהו (מ"א כ"א י') ובמעשה כתוב ויוציאוהו מחוץ לעיר ויסקלוהו באבנים (שם שם י"ג), וכן ראיה ממה שכתוב למעלה (י"ט י"ג) לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה (ע' פירוש שם), ורז"ל הקלו באדם לקרב מיתתו (ע' סנהדרין פרק ו' משנה ד'); והנה הריגת השור איננה עונש לשור אלא לבעליו, כדי שישמור בהמותיו; וכבר היה אפשר שילקח ממנו שורו מבלי שיסקל, אלא שסקילתו תעשה רושם בכל העם, וכל העם יראו וישמעו וייראו, ועוד כי עי"ז תתחזק בלב העם שנאת הרציחה, ויתרשם בלבם כי שופך דם האדם, יהיה השופך מי שיהיה, באדם דמו ישפך, וכענין שנאמר (בראשית ט' ה') מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרוש את נפש האדם.