פרשנות מצטטת על מלכים א כב:יז

אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סד.) בְּפָסוּק (מלכים א כב:יז) ״יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם״, שֶׁאָמַר ״בְּשָׁלוֹם״ כְּאָמְרוֹ עַל הַמֵּת, וַהֲגַם שֶׁלֹּא מֵת אָדָם זוּלַת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לְשׁוֹן מִיתָה עַל כָּל הָעָם, הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי צָרַת הַמֶּלֶךְ הִיא צָרַת כָּל הָעָם, וּמִן הָרָאוּי לְצַדֵּד שֶׁלֹּא תָּבֹא רָעָה עַל הַמֶּלֶךְ הֲגַם שֶׁיִּתְחַיֵּב עַל מַעֲשֵׂהוּ לְצַד הַגָּעַת הָרַע לִכְלָלוּת הָעָם. וְהוּא מַה שֶׁמַּתְמִיהַּ בְּאָמְרוֹ ״הֲגוֹי״, פֵּרוּשׁ יִחֵס עַצְמוֹ לְגוֹי לַטַּעַם הַנִּזְכָּר, ״גַּם צַדִּיק״, שֶׁבְּעֵרֶךְ הֱיוֹתוֹ צַדִּיק אֲפִלּוּ פְּרָט אֶחָד לֹא יְעַוֵּת הָאֵל מִשְׁפָּט לַהֲרֹג צַדִּיק אֶחָד. וְטַעַם אָמְרוֹ כֵּן, לֶהֱיוֹת שֶׁהֵבִין בְּדִבְרֵי ה׳ כִּי נֶחְלְטָה הַגְּזֵרָה עָלָיו לָמוּת כְּאָמְרוֹ ״הִנְּךָ מֵת״ בְּהֶחְלֵט ״עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ״, פֵּרוּשׁ שֶׁכְּבָר לָקַחְתָּ, עַל הַלְּקִיחָה לְבַד. וְטָעַן הֲלֹא הוּא צַדִּיק כִּי אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה עַל הַלְּקִיחָה כֵּיוָן שֶׁלֹּא קָרַב אֵלֶיהָ וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ כְּמִשְׁפַּט עֲרָיוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדִינוֹ. וְהוֹסִיף עוֹד לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה בָּא עָלֶיהָ הוּא פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ שׁוֹגֵג פָּטוּר, וְהוּא שׁוֹגֵג הוּא כְּאָמְרוֹ ״הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִיא״.

את"ם נצבים היום כולכם לפני י"י אלקיכם. אמ"ת אתם נצבים כשהם כולכם לפני יי אלקיכם בפה ובלב כמ"ש כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך במדרש אתם נצבים אימתי כשתהיו אגודה אחת היום כולכם בנוהג שבעולם אדם נוטל אגודה א' של קנים בבת אחת ולא יכול לשברה ואלו אחת אפילו תינוק יכול לשברה וכן אתה מוצא שלא יהיו ישראל נגאלין עד שיהיו אגודה אחת שנאמר (ירמי' ג) בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבואו יחדיו מארץ צפון וקשה מה ענין אגודה אחת לפרשה זו בדרך הפשט בפרשה זו הכניסם לברית וקבל כל א' מישראל ברית של ס' רבוא כדאמרינן בגמרא סוטה (דף לז) ונעשו עריבים זה לזה וא"כ בזה ערבות אחד מחייב לשלם בעד חבירו ז"ש כל איש ישראל ר"ל איש א' מישראל הוא כלל כל ישראל בענין לעברך בבריה ובאלתו ולכן נקראו ישראל (ירמיה נ) ש"ה פזורה ישראל כשלוקה אחד מרגיש בו חבירו כן גם ישראל (ויקרא כו) וכשלו איש בעון אחיו לפי שכל ישראל נקראו איש אחד לכן כשלו אחד באחיו וכן כשחוטא אחד מחויב חבירו לשלם בעדו (ומביא ראיה) וכן לע"ל כי בכאן נרמזה סדר גאולה אחרונה ע"ד המדרש פ' בא (איוב לא) מה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנה לע"ל ידין הקב"ה א"הע בקימה ובנציבה. והנה סידר משה בזו הפרשה סדר הערבות איך הוא מי שיש בידו למחות ולא מיחה לכן פתח ראשיכם שבטיכם (שבת נד) הנהו דריש גלותא מתפסי אכולא עלמא לפי שיש בידם למחות כמ"ש הנביא (מלכים א כב) ראיתי את כל ישראל נפוצים אל ההרים הן הן המנהיגים ראשיכם שיש בידם שבט מוסר ז"ש שבטיכם ולא אמר לשבטיכם למד חסירה ולכן אמר ג"כ טפכם כי הם הן עריבים בעד אביהם בשעת הר סיני אבל בהקהל אמר מתחלה נשיכם שבאו לשמוע ואחר כך טף: (בראשית א) בעשירי באחד לחודש נראו ראשי ההרים. ר"ל ביה"כ שהוא עשירי לתשרי גם בר"ה שהוא אחד לחודש נראו ראשי ההרים אתם נצבים היום בר"הצריכין להיות באגודה אחת כי יום תרועה לשון אהבה וריעות: וענין אגדה נרמזו בו ד' מלוי השם בעולם אצילות השם של ע"ב במילוי יודין הרי א' שם של ס"ג בעולם הבריאה יש לו עוד ב' ענפים מילוי ס"ב וס"ז הרי ג'. שם של מ"ה בעולם היצירה יש לו ג' ענפים מילוי מ"ד מ"ה מ"ט הרי ד' שם של ב"ן בעולם עשייה יש לו ד' ענפים ג"ן ד"ן ז"ן ה"ן הרי ה' מן אגדה. ז"ש השם הוא סוד אגדה אחת לעשות רצון א"ש לכן גם ישראל יהיו לעתיד דמיון שמו יתברך ויהיו כולם אגודה אחת כמ"ש (עמוס ט) ואגודתו על ארץ יסדה ר"ל כמו שאלו ד' מילואי השם שהם קשורין וכלולין זה בזה כן נתן הקב"ה שישראל למטה יהיו באגודה אחת (ד"ה א יז) מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וסי' כל הצירופים (תהלים נא) ופי י'גי'ד תהלתך י"ג ענפים ואח"כ י"ד צירופים נשתנים:

שלום לכם אל תראו י"י אלקי אבותיכם נתן לכם מטמון. בדרך הדרש רמז להם כשיש לכם שלום אזי אין אתם צריכין להתיירא מפני המקטריגים כי (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו כי הברכה מצוי' או ע"ד כד משלי' שערא מכדא נפיק תיגרי' בביתי' והפסוק אומר (תהלים קמז) השם גבולך שלום אזי חלב חטים ישביעך ז"ש שלום לכן אל תראו מפני הרעב כי י"י אלקי אבותיכם נתן לכם ברכה בסמוי מן העין במטמון. בדרך רמז על יוסף קאמר שהוא נקרא שלום ועליו קאמר יעקב ושבת"י בשלו"ם אל בית אבי לכן ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף אמר יעקב שלחני כי אז נולד שטנו של, עשו שנקרא שונא שלום ולכן היה יעקב מצטער באיבודו של יוסף וישם ש"ק במתניו "שטנו "קיים כי מתיירא הי' מפני שונא שהוא ק"ש איש של עשו ת' בתי דינין דחציפין דיליה כי (עובדיה א) יעקב הוא אם ואש בלא להב אינו פועל כלום (בראשית כז) והידים יד"י עש"ו בגי' ת' איש הן הן "ידי "עשו שעיר גבר שיידין (ישעיה יג) שעירים ירקדו שם לכן לא יכלו אחיו לדברו לשלם חסר ו' שנחסר מן אות ברית קודש שלו ואין שלום יוצא מתוך מריבה שהביא את דבתם רעה ומנשה א' להם בדרך רמז שיוסף עודנו חי במדתו מדת שלום ז"ש שלום לכם ולכן אל תראו מפני עשו כי שטנו קיים והנה י"י אלקי אבותיכם נתן לכם מטמון טמון קא מיבעי לי' לדוד עם פלשתים ז"ש ואתם עלו לשלום אל אביכם שיוסף קיים. בדרך סוד רמז קא רמיז שלום לכם דייקא על זה הדור ועל עשרה הרוגי מלכות א' ג"כ אל תראו כי נחלפו ובאו במקומן אחרים בדיוקנא דלהון ז"ש י"י אלקי אבותיכם נתן לכם במקומן מטמון וכן אתמר על ר' עקיבא כך עלה במחשבה לפני שמעולם לא שלטו שונאים בו רק כך עלה במחשבה כאלו נעשה ובאמת (משלי יא) צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו ודבר זה רמזו בענין חזרת הכסף באמתחתו של כל א' וא' שהחזירו הקב"ה לכ"א נשמתו הראויה לו כי סוד הגלגול הוא בא מסטרא דג' אבות גלגולא קדמאה מסטרא דאברהם פני אריה תניינא מיצחק פני שור מיעקב פני נשר ז"ש אלקי אבותיכם דייקא הן הן ג' אבות נתן לכם מטמון רזא דגלגולא ועז"א (במ"ר) שבטים מציאה מצאו ויחר לבם אנו שאבדנו את ר' סימון עאכ"ו הענין שהרי רמזו להם בענין כסף באמתחתו שלא יהיה להם כלום בענין הרוגי מלכות שנחלפו ובאו אחרים במקומן ועז"א מציאה מצאו כל א' שלהם אפ"ה יחרד לבם אנו שאבדנו את ר' סימון עאכ"ו וכמ"ש במדרש אוי נא לנו מן הדין ע"ז הדור או נא לנו מן התוכחה על דורות הבאים. ע"פ קבלת האר"י ז"ל יוסף הוא יסוד זעיר בנימין יסוד נקיבה וכשנסתלק יוסף בסוד מצרים שהוא הגרון שמש בנימין תחתיו והוליד י' בנים שהיה יוסף ראוי להולידם ונאבדו כי יצאו בלא נקיבה בי' טיפין והם עשרה הרוגי מלכות י' נשמות קדושים שיצאו מן היסוד העליון בלתי נקיבה בדרך קרי וקבלו החיצונים ועלו בעלייה ראשונה ובסוד של בנימין וזרעם בד' היורדת למטה ובכל יום שאנו מתפללין על הד' הזו שתעלה למעלה לאצילות וכשנסתלקו י' הרוגים ע"י הריגה עלו בסוד של יוסף ונעשים מד' ה' ז"ש וישובו העירה וז"ס ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום ר"ל נכנס בשלום של בנימין ויצא מן העולם בשעת הריגה בשלום כל יוסף או נכנס לתקן השלום הזה שהיה פגום ועלה בידו שיצא בשלום ז"ש שלום לכם שהשלימו אל תראו י"י נתן לכם מטמון על רזא דא. וכן א' לקמן האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד בנימין ברזא דעייל ונפיק ויוסף רזא דעייל ז"ש עייל ונפיק המבואר בזוהר ואתם עלו לשלום אל אביכם ז"ש יהודא בנימין תפוס ושלום בבית אבא ויגש אליו יהודא ב"י אדוני כי בו נרמזין ב' בחינות אלו שתעלה הד' למעלה כי נרמז בשמו שם בן ד' והד' באמצע על רזא דא כי בחי' בנימין נקראת ד' ובחי' יוסף נקראת ה' לכן נתן יוסף לבנימין ה' חליפות שמלות על סוד ה' שיורדת ד' בעולם הבריאה ואז אזקיפת אימא לד' ונעשה ה' רז נקראת מלכות (תהלים מז) אלקים ישב על כסא קדשו כי את אלקים אני ירא ז"ס (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי שהוא ר"ע בא' יחוד השם בסוד ז"ש שיצאת נשמתו באחד וצריך להאריך באחד בד' שיעלה למעלה והוא פלא ז"ס (בראשית ב) ואד יעלה מן הארץ שיעלה במחשבתו עד רזא דאלף והטעם שנהרג ר"ע שהוא היה מן י' ניצוצין שיצאו מיוסף בלי נוקבא (שם מט) ויפוזו זרועי ידיו שיצא הזרע שלו ז"ש (שם) מידי אבי"ר י"עקב שהוא אותיות ר' עקיבא באלף ע"ד שאמר מכיהו בן ימלה על מות אחאב (מלכים א כב) לא אדונים לאלה ישובו איש לביתו לשלום כי בזמן שאדונים אשר בעלונו זולתו יה' (תהלים עג) ספו המו מן בלהו' (ירמי' י) אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאברו מארעא ומן תחות שמיא אלה אז ישובו הדיוקנאות למקומן ויחודן לשלום ז"ש שלום לכם אל תיראו ר"ל כשמורא לא יעלה עליכם מן האדונים זולתו ית' אזי שלום י"י יתן לכם מטמון שכל הדיוקנאות יהיה אצליכם: